הרצאה זו באה לתרום עוד תרומה להבלטת חשיבותו של יגאל אלון, ששיטתו המדינית מסתברת ככל שעובר הזמן כרלבנטית מאד לשיח הציבורי, הפוליטי וההיסטורי של מדינת ישראל. יגאל אלון שימש כ-16 שנה כשר בכיר בועדת השרים לענייני בטחון, זאת לצד תפקודו כשר עבודה, קליטה , חינוך וחוץ. מאז שעמד עד דעתו המדינית הציג אלון משנה פוליטית מדינית שכללה היבטים חברתיים, תרבותיים וכלכליים באופן אותו כינה אלון עצמו במלים `כלים שלובים`. תפיסה כוללת זו שימשה כבסיס הפעולה של כל ממשלות ישראל שאלון היה שותף להן, ובעיקר שלוש הממשלות האחרונות של תנועת העבודה הציונית (מפלגת העבודה, המערך) בין מלחמת ששת הימים ל`מהפך` של 1977. מבחינות רבות ממשיכה משנתו המדינית לעמוד בבסיס פעולתן של ממשלות ישראל עד ימינו. למרות זאת, לא רק שמורשתו לא זכתה להכרה הראויה, אלא שהאופן בו הוצגה לראשונה לפני כ-20 שנה מעוותת, מחלישה ומקטינה אותה, דבר הפוגע לא `רק` במורשת `הפרטית` של איש ציבור חשוב ואהוד בזמנו, אלא בשיח הישראלי בנושאים הקרדינליים הנמשך מטבע הדברים עד היום. במלים אחרות, העמדת מורשתו של אלון באופן היסטורי ראוי לשמו, פירושה לא `רק` תיקון ההיסטוריוגרפיה אלא תרומה לתיקון השיח האקטואלי.