קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

The Well and Rope Parable as a parable to the didactic parables in the Guide to the Perplexed

author.DisplayName

שיטת הרמב"ם בנוגע למרכזיות השימוש במשלים להוראת תכנים אזוטריים, מפורשת בהקדמתו לספר מורה נבוכים וזכתה להתייחסויות רבות במחקר. בין החוקרים יש שרואים במשל בעיקר שיטת הצפנה של תכני סוד מאלו שאינם ראויים להשיגו (לדוגמא: ל` שטראוס), ויש שמוצאים בו אמצעי הוראה אולטימטיבי של תכני הסוד לראויים להשיגם המאפשר להנגיש להם את מה שאין בכוח ההסברה הדיסקורסיבית להעביר (לדוגמא: י` לורברבויים). שיטה שלישית רואה במשלים אמצעי דידקטי המיועד לתרגם מושגים מופשטים ללומד המתחיל שאין ביכולתו להשיג תוכן אבסטרקטי. (לדוגמא: א` רביצקי).

לשלושת ההבנות הללו בית אב בכתבי הרמב"ם ובהקדמתו לפירוש המשנה הוא מזכיר את שלושתם במשפט אחד. מסתבר (כפי שסבורה ש` קליין-ברסלבי) שמתודת המשלים משיגה לדעתו מטרות שונות. בהרצאה זו אתמקד במשל הראשון מתוך שלושה, שמביא הרמב"ם בתוך הסברו למתודת המשל בהקדמת מו"נ, ואבקש למצוא בו את יסודות המשל הדידקטי.

משל זה ממשיל את החוכמה למי באר עמוקה, כשמתודת המשל מסומלת בו על ידי חבל המאפשר לדלות אותם. לטענתי, יש לראות במשל זה משל מקובץ (אחד מסוגי המשלים שהרמב"ם סוקר בפתיחה), ולהבנה מיטבית שלו נדרשת היכרות רחבה עם משלי המים במורה נבוכים. בנוסף, בכדי להבין את מלא משמעות דימוי החבל למתודת המשל יש להשתמש בניתוח אטימולוגי של השורש ח.ב.ל ובחילופי האותיות שלו, כפי שמדריך הרמב"ם את הבא לפענח את משלי הנבואה (ב:כט, ב:מג).

בהרצאה אסקור את משלי הבור והמים המפוזרים בפרקים שונים במו"נ (א:ל; א:לד; ב:י), ואעמוד על רמזים אטימולוגים שמניח הרמב"ם (ב:מג) לפיענוח דימוי החבל על ידי הטיות גזרוניות ל`חבלה` ו`תחבולה` לצד חילופי אותיות לשורשים ב.ח.ל וח.ל.ב. מכל אלו, ומעיון במשלים נוספים במורה המשתמשים בדימויים של יניקת חלב והקאה (בחילה), אראה שמשל הבאר והחבל מהווה משל לסוג המשלים הדידקטיים הפונים ללומד המתחיל ואף להמון העם, ומנגישים להם בהדרגה את האמיתות תוך ויתור על חתירה לדיוק אופטימלי.

במהלך ההרצאה אעשה שימוש בנוסח המקור הערבי של מורה נבוכים, ואראה את חשיבות ההקפדה על תרגום מילולי מדויק שלו לטובת פענוח רמזי המשלים המובאים בו.