קרוב ליובל שנים לאחר פטירתו של חיים הזז, מגדולי הסופרים העבריים (1973-1898) נחשף במלואו ארכיונו האישי ובו עשרות קטעי פרוזה בלתי ידועים והתכתבות ענפה. מדוע חומרים אלה לא היו ידועים לחוקרים עד כה, וכיצד גילויים עשוי לשנות את התפיסה באשר לאישיותו ויצירתו של הזז?
הרצאה זו תעסוק בסיפורו יוצא הדופן של ארכיון ספרותי רב-היקף, שיוצרו ביקש להשמיד את מרביתו ולגנוז חלקים ניכרים ממנו. מתוך ניתוח השקפת עולמו המורכבת של חיים הזז ביחס לביוגרפיה שלו, תעלה שאלת הארכיון האישי כתיעוד הסותר את הדימוי הציבורי של בעליו. זאת, תוך דיון בדילמות מוסריות הכרוכות עם הפרת אחרון רצונו של הסופר.
במרכז ההרצאה יעמדו סוגיות של הדחקה, זיכרון וקאנוניזציה, שיוצגו באמצעות מגוון של כתבי יד ותעודות שנמצאו בארכיונו של חיים הזז. אלה, מאירים באור חדש ושונה לחלוטין את יחסיו עם אישים שונים, ומציבים אחדים מסיפוריו הידועים בקונטקסט שונה מן המקובל.