התלמוד הבבלי עוסק באיום של אונס במלחמה ובשבי בכמה סוגיות נפרדות במסכתות כתובות וגיטין. בתוך הסוגיות ההלכתיות ארוגים סיפורי הלכה המתפקדים לכאורה כתקדימים לצורך חידוד פסק הלכה גרידא. ואולם, הסיפורים הללו מפגישים את הקורא עם קולות של כאב ומזכירים נקודות משבר בזיכרון הקולקטיבי של היהודים. האופי הקונקרטי של סוגת הסיפור, בניגוד לטיעונים מופשטים של השיח ההלכתי, מעלה ממד רגשי והיסטורי, שגורר עמו עולם מטפורי שלם. לאורך ההיסטוריה אונס בזמן מלחמה היה, בו זמנית, מאורע אמיתי כואב, אירוע משפטי המשפיע על מעמד האישה והמשך נישואיה, ואקט סימבולי המשפיל את הנכבש. גוף האישה נהפך על ידי האונס לזירת קרב פיזית ומטאפורית כאשר פגיעות האישה מסמלת את פגיעות העם.
הגישה הספרותית לתלמוד עברה כמה מהפכות במשך הדור האחרון. אסכולת "חוק ונראטיב" (Law and Literature) טוענת בעד קריאת סיפורים בהקשר המשפטי והתרבותי שלהם, כדי להבין את משמעות הסיפור לעומקו. על אף הקירוב בין תחומי החוק ותחומי הספרות, רוב החוקרים באסכולה זה עדיין מדגישים את ההבדלים בין הסוגות —הסיפור מצד אחד והסוגיה הדיאלקטית-הלכתית מצד שני—ואת סוגי המשמעות השונים שכל סוגה יוצרת. הרצאה זו מציעה גישה הוליסטית בקריאת הסוגיה בשלמותה, והיא מבקשת לקרוא את הסיפור לאור ההקשר ההלכתי וכן את ההלכה לאור עולם המושגים שהסיפור נושא על גבו.
ההרצאה תדגים קריאת חוק ונרטיב הוליסטית בסיפורי הלכה בנושא ספק אונס בזמן מלחמה. נדון ביחסי גומלין בין שלושת הממדים של האונס בזמן מלחמה: ממד אלים ופוגעני לאישה הקונקרטית, המשמעות המשפטית וההלכתית לגבי מעמד האישה והמשך הנישואין, והפן הסימבולי בשדה הקרב הלאומי. באמצעות הסיפור עורך הסוגיה מעלה שיח לאומי ופסיכולוגי שמוכרח להשפיע על ניתוח המשא ומתן ההלכתיים גם כן.