Are Issura and Mamona a “Religious” Halakhah and a “Legal” Halakhah?

לפי טענה רווחת, לדעת אלון ואחרים, ההבחנה שבין איסורא וממונא מלמדת על הפרדה שמקיימת ההלכה בין נורמות דתיות לבין נורמות משפטיות (שאינן דתיות). טענה זו אינה מוכחת. ההבחנה זין איסורא וממונא, על פניה, מגדירה סוגים שונים של נורמות: כללי התנהגות (איסור והיתר) לעומת זכויות (ממון - חייב ופטור). כללי התנהגות עשויים להיות משפטיים (דיני עונשין), וזכויות עשויות לחול גם במרחב הדתי (שמיטת כספים). אין אפוא חפיפה בין איסורא לנורמות דתיות ובין ממונא לנורמות משפטיות.

בהרצאה ננסה לעיין בכמה סוגיות תלמודיות, בהן סתם התלמוד מבחין בין איסורא לבין ממונא. בסוגיות אלו מתקיימת אנלוגיה בין ההבחנה שבין איסורא לבין ממונא לבין החלוקה שבין מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו (בהתאמה). האנלוגיה עולה לעיתים מתוך סתם התלמוד גופו (כריתות יח ע"ב), ולעיתים מתוך פרשנות של הראשונים (לכלל "לא דחינן איסורא מקמי ממונא") או של האחרונים (להלכת "זקן ואינה לפי כבודו"). משמעותו של היקש כזה הוא שאיסורא חופף למצוות המקום, ועל כן זהותו דתית. לעומתו, ממונא חופף למצוות הרע, וכך זהותו - משפטית.

בדרך זו נוכל לחזור ולאשש את הקביעה ולפיה איסורא מזוהה עם התחום הדתי של ההלכה, וממונא - עם התחום המשפטי של ההלכה.