Educational Touring following the Bible in the Zionist era

טיילות תנ"כית לאומית בעידן הציוני

הרצאה תעסוק בתופעה חדשה יחסית: טיולים ומסעות של בני הנוער ביישוב העברי לאתרי מורשת לאומית, שהם ציון דרך חשוב בבניית התודעה ההיסטורית והלאומית של בני הנוער בראשית הציונות.

החיבור לחבלי ארץ לא נודעים, בעיקר לאתרים בעלי משמעות היסטורית-לאומית, חיזקו את התודעה הציונית של דור הקמת המדינה. במסעות אלו טיילו בני הנוער למדבר יהודה והנגב (עין גדי, מצדה ועוד), קברי המכבים במודיעין, תל חי, חולדה ועוד.

אך במקביל גם באתרים תנ"כיים: יריחו ובקעת הירדן, שכם והשומרון, ג`נין ועמק דותן, קבר רחל ובית לחם, גוש עציון ובית צור, מערת המכפלה וחברון, ירושלים ואתריה ועוד. הגופים שעסקו בטיולים אלו היו מתנועות שונות ומזרמים מגוונים: תלמידי בתי הספר והגימנסיה `הרצליה`, חניכי תנועת `מכבי`, `השומר הצעיר`, `הנוער העובד`, `המחנות העולים`, נוער `בית"ר`, חוגי `המשוטטים` ובהמשך, בעקבותיהם בני נוער רבים במסעות `הפלמ"ח`.

במהלך ההרצאה נתוודע ונבחן מקורות מגוונים ועדויות שונות, חלקן לא שגרתיות המצביעות על תופעה מסקרנת של טיולים הכוללים ערים מקראיות ואתרים מקראיים ברשימת אתרי המסלול. התופעה מסקרנת במיוחד לאור העובדה שאתרים מקראיים נחשבו מקדמת דנא ל`אתרי קודש` ומקומות עלייה לרגל לתפילה והשתפכות, נטולי זיקה לאומית ומנותקים לכאורה ממוקדי התודעה היישובית הציונית. מאידך גיסא, היו מוקד משיכה לטיולי נוער מהזרמים של `היישוב החדש` ובתוכם גופים של ההתיישבות העובדת.

במהלך ההרצאה נדון ונבחן דיאלקטיקה זו, ננתח את המקורות, המניעים ההיסטוריים, תנ"כיים והחינוכיים שעמדו בבסיס טיולים אלו, ונבחן את מקומן של `ערי הקודש` ואתרי הקודש בתודעה הציונית באותם הימים.