Beit Yosef Responsa and the Perception of Personal Status in the Rulings of R. Joseph Karo

באמצע המאה ה-16 התפרסמו ספריו הקודיפיקטיביים החשובים של ר` יוסף קארו, הבית יוסף והשלחן ערוך, והפכו לקו פרשת מים בהתפתחות ההלכה. במאה הבאה, עשרות שנים לאחר מותו, החל בנו יהודה בכינוס התכתבויותיו במטרה לפרסם סדרת ספרים שיכללו את כתביו בנושאים השונים. הפרוייקט, שמעולם לא הושלם בגרסתו הרחבה, החל בהפקת ספר שו"ת בענייני מעמד אישי.

ההתכתבות הענפה בין ר` יוסף קארו לחכמים אחרים, כפי שהודפסה בשו"ת, חושפת מרחב של דילמות משפטיות בתחום המעמד האישי. בולטת מורכבותן לאור המצב הייחודי באימפריה העות`מאנית בראשית העת החדשה, והממשקים החדשים שנוצרו בין קהילות שנעו במרחב בגלי ההגירה הגדולים. מציאות זו הפגישה אנשים ממסורות משפטיות שונות, ובמקרה של נישואים הרחק מארצות המוצא, ולעיתים אף עם בני זוג שצמחו בקהילה בעלת מסורת משפטית שונה, העלתה סוגיות משפטיות מרתקות במקרה של חילוקי דעות.

השקפותיו של ר` יוסף קארו כפי שהן משתקפות בהתכתבויות מעניינות במיוחד על רקע מעמדו המרכזי, ולאור ספרי ההלכה הקודיפיקטיביים שלו. היחס בינם לבין התשובות שבהתכתבויות בשו"ת בית יוסף אינו מסקרן רק בדיעבד, אלא אף נדון בזמן אמת בטקסטים עצמם.

בהרצאתי אציג מבט-על על שו"ת בית יוסף שיאפשר לשרטט תמונה רחבה של תפיסת המעמד האישי בזמן ובמרחב הייחודיים שבהם פעל ר` יוסף קארו.