On the Status of Gentile Customs and Laws in Commercial Matters: Decisions of Halakhic Scholars in the Ottoman Empire in the Sixteenth and Seventeenth Centuries

לאורך ההיסטוריה חיו ופעלו יהודים בארצות שבהן החוקים ומנהגי המסחר לא תאמו תמיד לדין תורה. פוסקי ההלכה והדיינים שעסקו בדיני ממונות נדרשו להחליט, האם להכריע בשאלות ובפסקי הדין שבאו לפניהם רק לפי ההלכה שבספרות התלמודית ובספרי הפוסקים או שמא להעניק תוקף הלכתי, מלא או חלקי, גם לחוקי הגויים ולמנהגיהם המסחריים.

בהרצאה זו נבחן את עמדותיהם של כמה מגדולי חכמי ההלכה שחיו באימפריה העות`מאנית במאות ה-16 וה-17. נפתח בחכמי סלוניקי מן המאה ה-16: המהרשד"ם, המהריב"ל, המהרש"ך ור` חיים שבתי (מהרח"ש), ונבדוק האם ועד כמה התבססו חכמים מאוחרים יותר על פסיקותיהם. כן נדון בשיטותיהם של שניים מגדולי החכמים במאה ה-17: ר` יוסף טראני, המהרי"ט, שחי בקושטא, ותלמידו ר` חיים בנבנישתי, בעל "כנסת הגדולה", שחי באיזמיר.