טבריה כמקרה בוחן למערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי באימפריה העות`מאנית

נושאי משרת החכם באשי בקהילות ישראל היו חלק מהמערכת הרבנית אותה אירגן השלטון העות`מאני במאה ה-19, ומטרתה הייתה לשמור על סדרי הנהגה יעילים בתוך העדה היהודית ובייצוגה כלפי השלטון.

בהרצאה זו ברצוני לסקור את מערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי בטבריה לעמיתיהם ולממונים עליהם ברחבי האימפריה העות`מאנית, בין השנים תרמ"ה-תרע"ד (1914-1885).

התייחדה טבריה מיתר הערים בהן כיהן חכם באשי בשל כפיפותה למספר סמכויות בו זמנית: החכם באשי שבקושטא, החכם באשי שבירושלים והחכם באשי שבעיר המחוז עכו. זאת במקביל למערכות קשרים שוויוניות עם שכנותיה מהמחוז: צפת וחיפה, ומחוצה לו: דמשק, צור, בירות ועוד. וכן מערכת יחסים מיוחדת בשל שיוכה ל`ארבע ערי הקודש` יחד עם: ירושלים, חברון וצפת.

מערכת מורכבת וענפה זו לא נמצאה בשום קהילה אחרת ועל כן מהווה טבריה מקרה בוחן יוצא מהכלל המספק לנו צוהר להבנת התנהלותה הכוללת של המערכת הרבנית המורכבת שפעלה תחת הנהגתו של החכם באשי בקושטא בשלהי התקופה העות`מאנית.