Rabbi Nachamn of Bratslav’s Unwritten Book of Halakhah

בהרצאה זו אבקש לדבר בקצרה על מעמד ההלכה והלמדנות בעולמו של ר` נחמן, על רקע המצב ההיסטורי שבו ההנהגה החסידית יורשת חלק מסמכותה של ההנהגה הרבנית והקהילתית הוותיקה. אתייחס לאמירה סתומה של ר’ נחמן אודות כוונתו בלתי-ממומשת לחבר חיבור הלכתי ואנסה לבארה לאור תורה י"ב בספר ליקוטי מוהר"ן. ב"תורה" זו מתבאר שר` נחמן –לכאורה בדומה למנהיגים חסידיים אחרים בזמנו- שואף למעמד של למדן בנוסף לצדיק חסידי. עם זאת, תורה זו מגלה את יחסו האמביוולנטי ללמדנים וללמדנות, ואת שאיפתו להתגבר עליה באמצעות תפיסה הרמנויטית רדיקלית של לימוד ההלכה כקשר רוחני ישיר עם מחבר הטקסט. תפיסה זו קשורה גם בראיית שדה הפעולה ההלכתי והלמדני בתור שדה של מאבק עם כוחות דמוניים שיש לו משמעות משיחית. לאור זאת, אני אעלה השערה מדוע כוונה זאת לא התממשה כתוצאה מפעולתו של ר’ נחמן בשדה אחר של פעילות ספרותית – הדפסת הספר "ליקוטי מוהר"ן" - הקשורה גם בדחיית הציפייה המשיחית המיידית בתקופה זו של חייו.