קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

The Motives of Ultra-Orthodox Women in Israel in their Struggle for Political Representation

author.DisplayName

בציבור הכללי וגם בזירה הפוליטית רווחת לעיתים קרובות הגישה כי אמונות דתיות אורתודוקסיות ורעיונות פמיניסטיים ליברליים אינם עולים בקנה אחד, ואף מתנגשים אלו באלו. מצד אחד, החברה האורתודוקסית אינה מכירה בערכים ליברליים, דמוקרטיים ושוויוניים, ובהם הפמיניזם; ומצד שני קבוצות פמיניסטיות רבות אינן מוכנות לקבל את אורח החיים הדתי-אורתודוקסי, שהוא בעיניהן מפלה ופטריארכלי.

לקראת הבחירות לכנסת ישראל בשנת 2013 הקימה קבוצת נשים חרדיות בראשות אסתי שושן דף פייסבוק בשם "לא נבחרות, לא בוחרות", שקרא לנשים חרדיות בישראל שלא להצביע למפלגות החרדיות עד אשר אלו לא יכלילו ברשימתן נשים חרדיות. היוזמה זכתה לתהודה רבה הן בציבור החרדי והן בציבור הישראלי הכללי. לאחר הבחירות הללו הקימה אסתי שושן ורחלי איבנבוים את תנועת "מעורבות", התארגנות השטח הראשונה של נשים חרדיות, והיא שימשה פלטפורמה לדיונים ולפעולות בנושאים שונים הקשורים למעמד האישה החרדית.

מטרת המחקר אותה אבקש להציג היא להבין את הגורמים והמניעים של נשים חרדיות לצאת למאבק על זכויותיהן הפוליטיות ולדרוש ייצוג משמעותי במפלגות החרדיות בישראל, הן בפוליטיקה הארצית והן המוניציפלית 2020. המחקר מבוסס על ראיונות עומק חצי מובנים וניתוח טקסטים ומבקש לבחון את המניעים הללו כפי שהם נתפסים ומובנים על ידי המשתתפות עצמן. שאלת המניעים להחלטתן של הנשים לצאת למאבק מעניינת במיוחד לאור העובדה שנשים חרדיות גדלו וחונכו בחברה פטריארכלית, שמרנית וסגורה, השוללת את ערכי המודרנה ותובעת מהן כבר מגיל הגן לתמוך בבעליהן ולקחת על עצמן את עול הבית והפרנסה על מנת שבעליהן יהיו תלמידי חכמים ויקיימו בית של תורה. בעזרת ראיונות עם 15 נשים חרדיות, המחקר התמקד במניעי המאבק לייצוג כפי שתופסות אותם המשתתפות עצמן, ויבקש להבין כיצד הן מיישבות את הסתירה לכאורה בין הערכים החרדיים-פטריארכליים לבין השאיפה לייצוג פוליטי שווה.

בעזרת ראיונות העומק והתבססות על תיאוריות קיימות כגון הייצוג התיאורי, השוליות המרובה (intersectionality) והחרדיות "הרכה", מעלה המחקר מספר ממצאים המצביעים כי גירושין, זהות עדתית מזרחית, זהות שמרנית-מודרנית, תגובת נגד למודל "חברת הלומדים" והצורך בייצוג של נשים חרדיות על ידי נשים חרדיות (ייצוג תיאורי כפי שמופיע בספרות מדע המדינה) מהווים מניעים מרכזיים בפמיניזם החרדי ובדרישה לייצוג פוליטי ויוצרים יחד שותפות של `מנוחלשות` שנדחקו יחד לשולי החברה החרדית על רקע מגדרי אך גם על רקע זהות עדתית ומשפחתית.