Maimonidean Thought in Nethanel b. Isaiah’s Nūr al-Ẓalām: Method and Contents

לפי הידוע לנו עד כה, סוגת המדרש הפילוסופי בהגות יהודי תימן, נוסדה במאה הארבע עשרה, בחיבור "מאור האפלה" לר` נתנאל בן ישעיה. מראשיתה, הסוגה הספרותית הזו כללה שילוב של מדרשי הלכה ואגדה על סדר פרשיות התורה, בתוספת פרשנות ודיון מקוריים של המחבר. בכל הנוגע לענייני מחשבה, מן החיבור "מאור האפלה" משתקפת מגמה שכלתנית תיאולוגית ופילוסופית מובהקת. לפיכך, אך טבעי הוא שההגות הבאה לידי ביטוי בחיבור עשויה להיות מושפעת ממשנת הרמב"ם, אשר זיקתם של יהודי תימן למשנתו היא מן המפורסמות.

בהרצאה אבקש לבחון את השימוש שעושה ר` נתנאל במשנת הרמב"ם, באמצעות דיון במספר דוגמאות עקרוניות ב"מאור האפלה". על רקע דוגמאות אלה, אבקש לנסות ולטעון כדלקמן:

א. כי מבחינה שיטתית, נראה כי השפעתו של הרמב"ם על ר` נתנאל הייתה מכרעת, עד כדי כך שייתכן וניתן לראות ברמב"ם כגורם המחולל של הסוגה הספרותית החשובה הזו בקרב יהודי תימן.

ב. יחד עם זאת, מבחינה עניינית, לא תמיד עקב ר` נתנאל אחרי משנת הרמב"ם, ולעתים אף הציע פתרונות שונים מן הרמב"ם בסוגיות שהרמב"ם הביע בהן את דעתו המפורשת.

על רקע הדיון הזה, אבקש לנסות ולצייר מספר קווי יסוד המאפיינים את התרומה המקורית של ר` נתנאל בן ישעיה להגות היהודית.