The Effectiveness of Communal Mechanisms during the Covid Pandemic
האפקטיביות של המנגנונים הקהילתיים בזמן משבר הקורונה/ ד"ר יהודה צור
משבר מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020, הביא עימו אתגרים רבים עבור הפרט, הקהילה ומערכות חברתיות אחרות. הצורך הבריאותי בריחוק בין אנשים והתאמת מרחבים ליתר סטריליות, יצרו סיטואציות חדשות אשר קיבלו את השמות "ריחוק חברתי", "סגר", "עבודה מהבית-מרחוק". כל אלו הובילו להתעצמותה של תחושת בדידות, יחד עם הגבלות וקשיים בקיומם של אירועים חברתיים וקהילתיים. הסיטואציה החדשה בכלל ומאפייניה החברתיים בפרט, יצרו הזדמנויות עבור קהילות ומנגנונים חברתיים אחרים (מגזר שלישי, ארגוני מתנדבים, אגפי תרבות פנאי ורווחה ברשויות, ועוד) לתת מענה לאתגרי השעה, ולתרום לחוסנן של קהילות וקבוצות שונות בחברה הישראלית. על מנת לתת מענה לאתגרים אלו ולהיות משמעותיים בסיטואציה משברית זו, נדרשו יכולות כמו אבחון מדויק של הצרכים החברתיים אשר נפגעו מהמשבר, אפשרות לתגובה מהירה, התאמה וגמישות בפעילות. על מנת לבחון את אופני הפעולה והאפקטיביות של הקהילות המקומיות, ערכתי סקר בקרב מובילי.ות וחברי.ות קהילה בישראל. הסקר בחן שלושה ממדים בתיפקוד הקהילה המקומית, אשר השפיעו על האפקטיביות הקהילתית; 1] האם הקהילה המקומית ידעה לאבחן את צורכי חברי הקהילה בעת משבר, ולדייק מי הם חברי הקהילה להם דרוש מענה, ומה הוא המענה הנדרש להם. 2] מה הם הציפיות של חברי.ות הקהילה מקהילותיהם בעת משבר, והאם ציפיות אלו נענו והתממשו. 3] כיצד השפיע המשבר על חברי הקהילה בהיבטים של שותפות ויזמות בפעילויות קהילתיות. נתוני הסקר מצביעים הן על תיפקודה של הקהילה בעידן של `מודרניות נזילה` (כהגדרתו של זיגמונט באומן), והן על הפוטנציאל של הקהילות המקומיות כמנגנונים לטיפול באתגרים חברתיים, בזמן משבר. ההרצאה, אשר מבוססת על תוצאות הסקר, תציג את תוצאותיו ואת המשמעויות שניתן ללמוד מתיפקוד הקהילות בזמן משבר הקורונה. המשמעויות העולות מהסקר רלוונטיות הן להבנת המצב החברתי-קהילתי בימינו, והן להגדרת היבטים פרקטיים של פיתוח מנגנונים קהילתיים-חברתיים אשר יהיו אפקטיביים לשעת משבר.
