“It is Prayer and It Must Be Studied”: Otzar HaTefillot and its Creators as a Window onto Three Different Basic Approaches to the Essence of Prayer and its Interpretation

ב-1914, יזם שמואל שרגא פייגנזון (להלן: שפ"ן), מנהל דפוס ראם, את הוצאת `סידור אוצר התפילות` (להלן: אוה"ת), המכנס פירושים לסידור של שלושה חכמים:

חנוך בן יוסף זונדל, פרשן מקרא ומדרש שרוב פירושיו הודפסו בחייו. פירושו לסידור לא נדפס לפני אוה"ת, ושפ"ן חילקו לשניים, כמעשה זונדל בפירושיו למדרש רבה, תנחומא, אגדת-בראשית, עין-יעקב וסדר עולם: ביאור מרכזי בשם `עץ יוסף`, וביאור משלים שעוסק במקורות ונוסח בשם `ענף יוסף`.

הרב יצחק אליהו בן שמואל לאנדא (להלן: יא"ל), סוחר מהעיר דובנא, שבצד מסחרו התפרסם בדרשותיו ובפירושיו `מענה אליהו` לתנא דבי אליהו, `בירורי המידות` למכילתא, `מקרא סופרים` למסכת סופרים, `כפלים לתושיה` לתהלים ותרי-עשר ו`לשמוע כלמודים` לעין יעקב. משני פירושיו לסידור, `סדר דובר שלום` שראה אור בוורשה ב-1863, ו`אחרית לשלום` (ממנו נדפסה לפני אוה"ת הגדה של פסח), בחר שפ"ן לאוה"ת, את `מבחרי הביאורים`.

הרב אריה לייב גורדון (להלן: אל"ג) הוכר כ`עילוי`, וזמן קצר לאחר שהוסמך לרבנות ע"י ר` יצחק אלחנן ספקטור, פנה ללמוד הנדסת כימיה בברלין. כשסיימם, עסק בהנדסה ולימד מתמטיקה לבחורי ישיבה, ופרסם ספרי דקדוק, סידור `חנוך תפלה` ופירוש לתורה `בינת מקרא`, המיועד ל`מלמדים`. ב-1891 עלה ארצה וניהל את בי"ס פיק"א בפתח תקוה, ושפ"ן ביקש ממנו שיחבר שני פירושים לאוה"ת, והמתין 18 שנים להשלמתם: `עיון תפילה` – ביאור לשון התפילה והברכות לפי חוקי הדקדוק וההיגיון, ציון מקורותיהם והערות, ו`תיקון תפילה` – `תולדות התפילות והברכות... שנויי הנוסחאות השונות מיום הוחל סדר תפלה להכתב`.

חכמים אלה נבדלים בתפיסת מהות ומטרת התפילה, פירושיהם בנויים באופן שונה וחותרים לקדם מטרות שונות. מהות התפילה לפי זונדל היא תחנונים לשינוי גזרת האל, ופירושיו מסייעים למתפלל להבין את לשונה כדי שישפוך את לבו לפני האל, ומנגישים רעיונות מאגים ותיאורגים. לנדא תופס את התפילה כמאזרת את נפש האדם כח וכמלהיבתו לשפר דרכו והתנהגותו, כדי שיהא ראוי לגמול טוב ולשפע האלוהי. אל"ג תופס את התפילה, כמחנכת ומטמיעה בתודעת המתפלל את אמונות וערכי היהדות הבסיסיים, ומוודאת שיעמדו מול עיניו כל עת שיידרש להחלטה. בדברי אנתח את יצירתם, עולמם הרוחני, דרכם הפרשנית, תפיסתם את מהות התפילה, השפעתה על טיב פירושם ועל המניעים לחיבורו.