The Holidays with a Mask: Holiday Culture and Ceremonies in the Kibbutz Community during the Corona Era

ההרצאה תעסוק בתרבות החג והטקס הקיבוצית בתקופת הקורונה. תקופה זו והמגבלות שהוטלו בה על החברה הישראלית ובכללן האיסור להתקהל, העמידו את הקהילה הקיבוצית, הנוהגת בימים כתיקונם לחגוג את חגיה במשותף, בפני חוסר יכולת לציין את החגים והמועדים כמנהגה והולידה צורך לחולל שינוי, ולו גם זמני, במסורות המקומיות ולהתאימן לעתים המשתנות ולמה שהן מאפשרות. המחקר שיוצג בהרצאה נערך "תוך כדי תנועה", כלומר התהליך התרבותי העומד במרכזו נבדק בזמן התרחשותו, כשסופו לא ידוע. שלא כמחקרים אחרים במחשבת ישראל, אין הוא מבוסס על ניתוח מקורות שבדפוס, אלא על ניתוח מקורות מקוונים שנאספו ממדיות דיגיטליות: אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות וקבוצות וואטסאפ, שבהן התקיימו למעשה, לאור מגבלות הסגר וכללי הריחוק החברתי, רוב היוזמות והאירועים התרבותיים והקהילתיים בתקופה זו. המצאי שנאסף למן ראשית המשבר והחג הראשון שהתקיים בחסותו (פורים תש"פ) מאפשר לזהות תהליך של הבניה תרבותית חדשה בהתאם לתנאים שמתאפשרים בתקופה זו ובכפוף למה שלא מסתייע בה. לתהליך תרבותי-חברתי זה המתרחש בקיבוצים השונים ניתן במחקר הקשר רחב יותר והוא נבחן במבט משווה הן למסורות החג הקיבוציות הנהוגות בעתות שגרה, הן לקהילות חוץ-קיבוציות (בארץ ובעולם) המתמודדות אף הן עם השלכות הקורונה, והן לתקופות משבר ותמורה אחרות בתולדות עם ישראל שהולידו מגמות של שינוי בחג היהודי.

בהרצאתי אבקש לעמוד על האתגרים הרבים והשונים שהעמידה תקופה זו בפני יחידים, משפחות וקהילות, כמו גם על ההזדמנויות שהולידה ("משבר כהזדמנות"). אדון בה בסוגיית היחסים בין היחיד והיחד וכן בתפקיד שממלא המרחב הווירטואלי בשמירה על שלמות הקהילה ועל צביונה כמו גם ביצירת חלופות מקוונות שונות למעגלי ההשתייכות המשפחתיים והקהילתיים, בעיקר לעת חג ומועד. אציג דוגמאות לפתרונות יצירתיים שניתנו לחגים ולמועדים בקהילות שונות, קיבוציות ושאינן קיבוציות.