מטרת ההרצאה להציג ניתוח סוציו־פרגמטי של סוגי הלשון הפואטיים המבחינים את הערבית היהודית של נשים יהודיות ממרוקו. הניתוח עוסק בשתי סוגות פואטיות המבוצעות על־ידי נשים יהודיות, סוגת ה׳ערובי׳ הלירית־רומנטית שנשים מוסלמיות ויהודיות שרו אותה בעבר, ושירת ה׳נוואח׳ שרק נשים יהודיות שרו אותה. המחקר עוסק בנושאים הבאים:
1. ההקשרים המשפחתיים והקהילתיים השונים של ביצועי סוגת הערובי וסוגת הנוואח.
2. יסודות השיח בשתי הסוגות הפואטיות׃
(א) הדגשים ההומאניים על הסבל האנושי בשתי הסוגות; נוסחי התלונה בשתי הסוגות.
(ב) המגוון התמטי של סוגת הערובי עם היצגי האהוב/האהובה המזמן/מזמנת רגעים משמחים ועצובים; הנוסטלגיה למצבים וסטטוסים קודמים; ייצוג סאטירי של יומרות אנושיות ועוד.
(ג) הטקסטים המונו־תמטיים של שירת הנוואח המתמקדים בפרידה מן המת, בשבחי המת ובקשותיו האחרונות, בסבל ההורים והקרובים.
3. התכונות הפרוסודיות והמלודיות הקבועות של סוגת הערובי וסוגת הנוואח.
4. שרידי הערבית המוסלמית בשירי הערובי עם ההפניות לחיי הנדודים ולדמויות של שבטי בנו הלאל הבדואים ששרו במקורם את שירי הערובי; ההפניות למקומות ולמנהגים מוסלמיים במרוקו; הלקסיקון והתחביר של שרידי הערבית המוסלמית בשירי הערובי; העיבודים היהודיים והשירים החדשים שחוברו בידי יהודיות ויהודים בסגנון שירת הערובי.
5. התכונות הלשוניות של הערבית היהודית בשירי הנוואח, עם מגמותיהן הלקסיקליות, התחביריות והפואטיות.