המגן‑דוד, או בשמו ההנדסי `הקסגרמה`, המוכר לנו כיום כסמל יהודי המייצג את עם ישראל ואת מדינת ישראל, הינו למעשה סמל אוניברסלי עתיק יומין, עשיר בתכנים ורב משמעויות. בהרצאה אפנה את הזרקור לאחד מגלגוליו הקודמים של הסמל ואראה כיצד הוא בא לידי ביטוי בממצא הארכיאולוגי מן התקופה הרומית, בדגש על האתר עין יעל שליד ירושלים. בעין יעל נערכו בשנות ה-80 וה-90 חפירות ארכיאולוגיות, במהלכן נתגלתה וילה רומית ובה ממצא אמנותי מרהיב הכולל רצפות פסיפס וציורי קיר שנעשו על פי מיטב המסורת הרומית. בבית המרחץ שבווילה נחשפה רצפת פסיפס עגולה ובמרכזה, להפתעת החופרים, `מגן‑דוד`. רצפת פסיפס זו הוזכרה עד כה בקצרה במאמרים אחדים שעסקו בעין יעל אך טרם פורסמה באופן מפורט. בהרצאה אציג אותה לראשונה בהקשרה הארכיאולוגי והתרבותי ואתאר אותה בפירוט, תוך בחינת מאפייניה והשוואתה למקבילות. לאור כל זאת אציע פרשנות למשמעותו של המגן‑דוד בעין יעל ואקשר אותה לשורשים שמהם, בין היתר, צמח השימוש במגן‑דוד ביהדות.