The South of the Temple Mount during the Byzantine Period in Light of Archaeological Finds ‎and in the Shadow of Satan ‎

הנוסע האנונימי מבורדו (בסביבות שנת 333 לספירה) מציין כי מתחת לפינת המגדל יש חדרים רבים (Et sub pinna ipsius sunt cubicula plurima). יורם צפריר, בפרשנות לחיבור בשם `מצב המקומות בארץ הקודש`, המיוחס למחבר בן המאה הו` לספירה בשם תיאודוסיוס, הציע כי באורוות שלמה, מתחת לצריח המקדש, פעל מנזר של טהורות. לדבריו ולדברי אחרים, מנזר זה שכן ליד צריח (pinnacle) או גג בית המקדש (מתי 4, 5-6), שם של מקום או מונח המוזכר בברית החדשה.

נראה כי על-אף שמרבית המקורות הביזנטיים מדגישים את עמידתו של הר-הבית בחורבות, הרי שהחללים שנותרו בקצה הדרומי של המתחם בכל זאת שימשו לצרכים שונים ובין עולי הרגל הנוצריים היו אף כאלה שהקפידו לבקר בהם. כך עולה למשל מקריאה בחיבור הקצר בשם Breviarius de Hierosolyma (מתוארך קודם לשנת 570). בתיאור הר-הבית נכתב "שדבר לא נותר שם" (non inde remanst), ובכל זאת הסופר האנונימי של תיאור זה מתעכב לספר לנו על סוג של מערה (קריפטה) ועל הצריח (pinnam templi), שם ניסה השטן את המשיח. כן הוא מציין שקיימת במקום בסיליקה בצורת צלב.

מן העדויות הספרותיות הללו ואחרות מתברר כי כבר בתקופה הביזנטית נקשרו פינות הר-הבית שבכותל הדרומי עם ה pterūgion שם מקום או מונח הקשור לשלושת האירועים הבאים: א. סיפור הניסיון שערך השטן לישו. ב. מקום פטירתו של יעקב אחי ישו ג. החדר שבו כתב שלמה המלך את דברי חוכמתו. לכן גם ניתנה להם משמעות תיאולוגית הקשורה באותם אירועים.

ייתכן אם כך, ובניגוד לתפיסות המקובלות במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי, כי בתקופה הביזנטית וכחלק ממגמה תיאולוגית נוצרית התפתח מתחם הר הבית למרחב כריסטולוגי ולזירת אירועים הקשורים בישו ובאימו מריה, ואף באירועים מקראיים אחרים.

זה כשלעצמו יכול להסביר את היקף הבניה חסרת התקדים שהתרחשה למרגלות הר הבית מדרום, כולל הקמתם של מבני ציבור ואולי גם את שפע הממצאים הנוצריים במתחם הר הבית עצמו מדרום.

בהרצאתנו נעמוד על היקף התופעה, נסקור את הממצאים ונעמוד על המקורות ההיסטוריים והמובאות מן המקורות המתקשרים לדרומו של הר הבית ולאזורים שלמרגלותיו.