“Oberland” Jewry as an Example of Spontaneous Modern Orthodoxy
הביטוי `אורתודוקסיה מודרנית` מתייחד על פי רוב לזרם רעיוני מובחן, המחבר חלקים מיהדות ארה"ב עם הציונות הדתית בישראל. בתפיסה רווחת, השילוב בין אורתודוקסיה ומודרניות הוא שילוב המחייב פיתוח אידיאולוגי (כפי שעשו, למשל, ר` ש"ר הירש, ומאוחר יותר הרב אי"ה קוק והרב י"ד סולובייצ`יק) ועומד במידה מסויימת של התרסה או ניגוד לאורתודוקסיה `קלאסית`, הדוחה היבטים רבים של המודרניות.
ברם, המציאות ההיסטורית מלמדת שלפני ובמקביל לצמיחת האורתודוקסיה המודרנית כאסכולה מנוסחת, רווחה באזורים רבים באירופה הנטייה של יהודים רבים, בעלי זהות יהודית דומיננטית ובעלי מחויבות מלאה למסורת, לאמץ מאפיינים רבים של אורחות חיים ודרכי מחשבה מודרניים. אימוץ זה נעשה לא פעם כעניין מובן-מאליו, כחלק מהשייכות של היהודים לזמנם, מקומם ומעמדם החברתי, וממילא לא הצריך פיתוחה של הצדקה דתית מנוסחת.
בהרצאתי אבקש לבחון את התרבות של בני ה`אוברלנד` – היהודים של צפון מערב הונגריה, דוברי הגרמנית או היידיש המערבית – סביב מפנה המאה ה-20, לעמוד על המידה שבה אימצו את המודרנה והאופן שבו תפסו את היחס בינה ובין המחויבות לזהות היהודית, לתורה ולמצוות, ואף לשייכות לאורתודוקסיה ההונגרית המאורגנת, שחלקה היה בעל אידיאולוגיה מתבדלת ואנטי-מודרנית.
אנתח את אורחות החיים של בני ה`אוברלנד` בתקופה זו על פי תצלומים, זיכרונות ונתונים היסטוריים, במטרה לגבש תמונה ברורה על התעסוקה, ההשכלה, הלבוש, המעמד הכלכלי, מבנה המשפחה ותרבות הפנאי, ואבחן את המידה שבה אורחות חיים אלו היוו אימוץ של פרקטיקות מודרניות וערכים מודרניים.
לאחר גיבושה של תמונת המציאות, תיבחן ייחודיותה. האם אורחות החיים הללו היו ייחודיים ל`אוברלנד` ההונגרי, או שהתקיימו בצורה דומה בחלקים אחרים של אירופה, בהן היתה חברה מסורתית חזקה שחוותה חשיפה דומה למודרנה (כגון גליציה, בוקובינה, פולין וליטא).
לבסוף, נעלה את שאלת הטרמינולוגיה וההיסטוריוגרפיה: האם תרבות כזו המשלבת אורתודוקסיה ומודרנה, מתאימה לקטגוריה של אורתודוקסיה מודרנית? האם בהיסטוריוגרפיה ניתן מקום לדגמים כאלה של אורתודוקסיה מודרנית `טבעית`, והאם הוזכר ה`אוברלנד` כדוגמא לכך? אם נעדרת התרבות הזו מההיסטוריוגרפיה – מה הסיבה לכך, ומה ההשלכות של לאקונה זו על התמונה ההיסטורית המקובלת ועל התודעה העצמית של אורתודוקסים מודרניים כיום.