נריה ספיר, נתן בן ארי, עודד ליפשיץ
ממלכת יהודה, ובליבה ירושלים והמקדש, עמדו בסכנת כיליון כאשר החליט המלך חזקיהו להצטרף לקואליציה האזורית שמרדה באימפריה האשורית. בעקבות המרד חרבו חלקים נרחבים בממלכה, אולם ירושלים לא נכבשה והמקדש לא ניזוק. עדויות לחורבן האשורי נמצאו בכל רחבי הממלכה, ובעיקר בשפלה, אך עדויות ארכיאולוגיות למסע האשורי נגד ירושלים לא נחשפו עד היום.
בשנים 2021-2017 נחשף אתר בלתי ידוע ממזרח לשכונת ארנונה בירושלים, בסמוך לרמת-רחל וכארבעה ק"מ מדרום לעיר דוד. באתר נמצאו שרידי יישוב משלהי ימי הבית הראשון, וכן גם מהתקופות הפרסית וההלניסטית. שלושת שלבי הפעילות הקדומים באתר הם המרשימים והחשובים ביותר, ומהם גם נמצאו מרבית הממצאים בחפירה. בשלב הקדום, המתוארך לסוף המאה הח` לפנה"ס, פעל באתר מרכז מנהלי ממלכתי, שהעדות העיקריות לקיומו היא מכלול נדיר בהיקפו של ידיות קנקנים נושאות טביעות חותם `למלך` מן הטיפוסים הקדומים, וטביעות פרטיות. בשלב השני, המתוארך לראשית המאה הז` לפנה"ס, פורק המרכז המנהלי הקדום, ובמקומו נערם גל אבנים עצום ממדים, שבראשו התנשא מבנה מונומנטלי. משלב זה נחשפו עשרות רבות של ידיות-קנקנים נושאות טביעות `למלך` מן הטיפוסים המאוחרים וחרותות מעגליות. בשלב השלישי, המתוארך למחצית השנייה של המאה הז` , נבנו על גל האבנים מבני מחסנים ולאור מיעוטן של ידיות קנקנים נושאות טביעות ורדה, האופייניות לתקופה זו, נראה שחשיבותו של האתר פחתה.
בהרצאה זו אנו מציעים שניתן לזהות בארנונה עדויות ראשונות להכנות הממלכה למסע סנחריב ולתוצאותיו בקרבת ירושלים. אוסף הטביעות הפרטיות שהתגלה באתר מחזק את הטענה כי מערכת טביעות זו פעלה כמערכת `אד-הוק` בשלב הכנות ממלכת יהודה למרד באשור. את ביטולו המכוון של המרכז המנהלי-ממלכתי הקדום באתר, ובניית מבנה מנהלי חדש בחסות אשורית בראש גל האבנים העצום אנו רואים כתגובה אשורית אפשרית לעצם המרד. את ירידת קרנו של האתר לאחר אמצע המאה הז`, יש לקשור, לדעתנו, עם נסיגת האשורים מהמרחב.