אחת מדמויות ההוד של ההיסטוריה היהודית, שלא זכתה למקום הראוי לה בדברי ימי ישראל הוא הרב ד"ר יהודה ליאון ביבאס (גיברלטאר, תקמ"ב (1782) – חברון, תשי"ז (1857)). כך מתארו יצחק מולכו, איש ירושלים: "דמות נשרית זאת, בעלת קומת-ענק שחזתה במלוא היקפה את החזות המדינית של ההווה המתהווה, מסביבה ולמרחקים, אישיות נדירה ומופלאה היא, פרי דור-תהפוכות ועד-ראיה לתקומת עמי הבאלקאנים, לאחר המהפכה הצרפתית ותקופת נאפוליאון".
מי היה הרב ביבאס? הידיעות אודותיו מועטות מאוד, והמעט שיש לוקה בחוסר דיוק. אני לא אתיימר להציג את הביוגרפיה של הרב ביבאס מחוסר דוקומנטים.
בהרצאתי אציג את תפיסתו ה"ציונית" של הרב שהיה רבה של קורפו. אעמוד על תפיסת עולמו הציונית, ואוכיח את טענתי שהוא היה ראש וראשון למבשרי הציונות. כאמור, מורשת כתובה שלו אינה מצויה, אבל עדויות שונות על תפיסת עולמו המהפכנית באותם ימים מצויות בידינו. דרך מקבץ עדויות אלו אציג את תפיסת עולמו הציונית אקטיביסטית שהיתה חידוש באותם ימים.
היחיד שפרסם את משנתו הציונית של הרב ביבאס הוא הרב יהודה אלקלעי, שיש שהכתירו אותו כתלמידו המובהק של הרב ביבאס. אחלוק על הגדרתו של הרב אלקלעי כתלמידו המובהק, ואוכיח שהיה קשר בין השניים, אמנם הרב אלקלעי הושפע ממנו רבות, אך לא היה תלמידו המובהק.