“Beit Ha-Nashim” in Torat Ha-Bayit: Codification—Statements and Results

ר` שלמה בן אדרת - הרשב"א – ידוע בספרות ההלכתית בעיקר בשל שלושה חיבורים: שו"ת הרשב"א, חידושי הרשב"א על התלמוד, ותורת הבית. שו"ת הרשב"א, שהוא אולי השו"ת רחב ההיקף ביותר המצוי בידינו, מהווה כר פורה למחקר הלכתי פוליטי והיסטורי ולכן הוקדשה לו תשומת לב מחקרית. ביחס לתורת הבית, לעומת זאת, אין בנמצא מחקר משמעותי. זאת על אף שהוא מהווה חיבור חשוב ומשמעותי לא רק בתחום ההלכתי שמכונה `יורה דעה` מאז `ארבע טורים` של ר` יעקב בן הרא"ש, אלא גם בקודיפיקציה של ההלכה.

תורת הבית הוא חיבור בן שבעה שערים, העוסק בהלכות כשרות המאכלים (בשר בחלב, תערובות ועוד), שחיטה, יין נסך, נטילת ידים, והלכות נדה וטהרת הנדה. חיבור זה הוא מראשוני החיבורים הקודיפיקטיביים, ויש בו חידוש מהותי: החיבור מפוצל לשני חלקים – תורת הבית הארוך, ותורת הבית הקצר. החלק הארוך מכיל את המשא ומתן ההלכתי המתחיל בסוגיות התלמוד, ממשיך בדעות גאונים וראשונים, ומסתיים בהכרעה הלכתית, ואילו החלק הקצר מכיל את ההכרעות ההלכתיות עצמן ללא הרקע שהוביל אליהן. החידוש הצורני שבחיבור מהותי ולא טכני בלבד (כפי שתיאר זאת הרשב"א בהקדמתו לתורת הבית), והוא מהווה שלב חשוב בקודיפיקציה של ההלכה בין הרמב"ם מחד, ובין ר` יעקב `בעל הטורים` ור` יוסף קארו מאידך.

בהרצאה אציג את אופיו של החיבור ואת חידושו הקודיקטיבי, וכן את המניעים לכתיבתו, וההשפעות האפשריות שיש לו בספרות ההלכתית. החיבור עצמו יוצג באמצעות דיון ב`בית הנשים`: מהי דרך הפסיקה אותה התווה הרשב"א בדיוניו ההלכתיים בחלק הארוך ? כיצד בחר לעצב את הדיונים ההלכתיים בחיבור? מהו המבנה של בית הנשים ומניין שאב אותו הרשב"א? מהו היחס בין החלק הארוך לחלק הקצר הן מבחינת הצהרותיו של הרשב"א והן מבחינת התוצאה שיצאה מתחת ידיו לבסוף? עד כמה חיבור זה הוא חיבור חדשני ועד כמה הוא ממשיך את דרכם של רבותיו?

מקורן של התשובות לשאלות אלו הוא במיפוי מקיף שערכתי לבית הנשים, ממנו עלו ממצאים שונים. באמצעות סקירת ההיבטים השונים של החיבור, ניתן להפריך התייחסויות כוללניות ולא מדויקות על אופיו ומקומו של החיבור בתולדות הספרות ההלכתית (דוגמת התייחסותו של טברסקי לחיבור בספרו על הראב"ד מפוסקייר) ולהציג את חשיבותו של החיבור על שני חלקיו, ואת ההשפעות האפשריות שהיו לו על השתלשלות ההלכה ותהליכי הקודיפיקציה שלה.