Repair, Policing or Sacrifice? Conflicting Reasonings for Circumcision Forming Gender Identities

הגוף הגברי היהודי הוא תוצר של טקס, של מעשה אנושי, של תרבות. העיצוב המחודש של הגוף במעשה ברית המילה נושא עמו משמעות המהווה חלק מן ה`גבריות` היהודית, אלא שמשמעות זו פתוחה לפרשנות ונתונה במחלוקת בסיפורי המילה המקראיים ובמדרשיהם בספרות חז"ל. אין דומה משמעות המילה הנובעת מן הציווי לאברהם: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית יז) למשמעותה בקריאה: "חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת", לאחר מילת צפורה את בנה (שמות ד). אין דומה משמעותה של הערלה המוצגת בסיפור אונס דינה כ: "חֶרְפָּה הִוא לָנוּ" למשמעותה בהצגת גבעת הערלות אשר ריחה עולה השמיימה כקטורת סמים (יהושע ה, בר"ר לך לך מז).

בדבריי אציג שלוש הבנות שונות של ברית המילה בספרות חז"ל והבנה רביעית של פילון האלכסנדרוני, אשר כל אחת מהן מכוננת זהות גברית יהודית שונה וצירופן יחד יוצר תודעה רב ממדית, מורכבת, שיש בה דבר והיפוכו.

הבנת ברית המילה כמהלך של תיקון האדם, מַבנה את המילה כתהליך של שיפור והטבה של התצורה הטבעית ואת הגוף הערל כפגום וחסר. הבנת המילה כייצוג סימבולי של קרבן, לעומת זאת, מַבנה את המילה כפגימה וקלקול ודווקא את הגוף הנימול כפצוע וחסר וכמעט מצדיקה את ההתקפות היווניות-רומיות על המילה היהודית. הבנת המילה כמעשה דידקטי של חינוך לכיבוש היצר ולמשטור הגוף, מַבנה את הגבר היהודי כגבר יצרי, הולל, השבוי בתשוקותיו. הבנתה כחגיגה של פוטנציאל פוריות, לעומת זאת, מבנה את הגבר היהודי כגבר מתון, שיש צורך לעורר את יצרו וכגבר משפחתי, המנהל חיי זוגיות מקודשים ומוליד ילדים כחיקוי לבריאת האל.

המילה נושאת משמעויות זהותיות רחבות ומסמלת את רגע הברית בין האדם והאל, את מועד הכניסה לקהילה, את מימוש ה`יהודיות` ואת המסירות לאל. הבחירה לקיים את הברית ב"במקום שהוולד ניכר אם זכר אם נקבה", היא בחירה משמעותית, בעלת השלכות מגדריות, המכוננת גם את הזהות הנשית כתמונת מראה.