The 18th World Congress of Jewish Studies

“The Apparition of these Faces in the Crowd”: The Poetics of the Statehood Generation and Anglo-American Imagism

הרצאה זו תבקש לברר את הזיקות בין שירת דור המדינה – של יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ, נתן זך, דוד אבידן, משה דור ואריה סיוון – לשירה המודרניסטית האנגלו-אמריקנית של ט"ס אליוט, עזרא פאונד, ואלאס סטיבנס, ה"ו אודן, ו"ב ייטס ואחרים. אמנם שירת דור-המדינה זכתה לעיסוק מחקרי אינטנסיבי, אבל שאלה זו אודות הזיקות הבין-ספרותיות כמעט שלא נחקרה.

שירת דור המדינה והמהפך הגדול שהיא חוללה בשירה העברית באמצע המאה העשרים זכו לאין-ספור מחקרים מכיוונים שונים ומגֿוונים: פואטיים, היסטוריים, פוליטיים ואידיאיים. המעבר מהשפעת השירה הרוסית להשפעתו של המודרניזם האנגלו-אמריקני הוא אחד הרכיבים של המהפך הזה – אבל ההתייחסויות אליו מִתמַצּוֹת בדרך-כלל באיזכור של עצם קיומו ובהצבעה נקודתית על דמיון פואטי בין פואטיקות. משמעויותיה של הזיקה הזאת לא נחקרו עדיין: מה משָׁרת המודרניזם האנגלו-אמריקני בהקשר של השירה העברית-ישראלית של שנות החמישים והששים, כלומר, על איזה צורך הוא עונה? השירה המודרניסטית האנגלו-אמריקנית מורכבת מכמה "אגפים" שונים מאד זה מזה, הן פואטית והן אידיאולוגית ופוליטית: האגף השמרני של אליוט, פאונד וייטס, ולמולו האגף הפרוגרסיבי של אודן (ועוד), ולכן נשאלת השאלה, מי מהמשוררים הישראלים אימץ מה ואיך, באיזה אופן ולאיזה צורך? מה המשמעות ההיסטורית והחברתית של הזיקות האלה?

השאלות האלה זכו, כאמור, להתייחסויות מעטות עד להתמיה, והן נקודתיות בעיקר. בהרצאתי אבקש לברר אותן, תוך התמקדות בעיקר בשאלת מעמדה של השירה בחברה ובתרבות בתקופה ובהקשר ההיסטורי-חברתי של ישראל בשנות החמישים: שאלה זו העסיקה מאד את משוררי דור-המדינה, הן בשירתם והן במאמריהם, והיא קשורה בטבורה לשאלת היחסים בין היחיד והחברה – שהיא אולי השאלה הגדולה והבסיסית ביותר הרוחשת בתשתית המרד של דור-המדינה. אבקש להציע ששאלת מעמדה של השירה היא אחד המפתחות להבנת הזיקה בין המשוררים הישראלים לעמיתיהם האנגלו-אמריקנים, ובעיקר ל-high modernism של אליוט ופאונד. אבקש לברר את משמעותו של המושג "חברת ההמונים" בהקשר של החברה הישראלית בשנות החמישים, את האופן שבו תפיסה זו של זך נקשרת לא רק באידיאולוגיה פואטית אלא גם בפואטיקה שלו ושל עמיתיו, ואת האופן שבו נקשרת תפיסה זו בפואטיקה ובתפיסותיהם הפואטיות של אליוט, פאונד ועמיתיהם.