Mehir Yayin by Rabbi Moses Isserles on Megillat Esther
רבי משה איסרלישׂ (להלן הרמ"א) היה גדול פוסקי אשכנז במאה השש עשרה (1525 בקירוב–1572), חיבר חיבורים רבים בהלכה וכן מספר חיבורים פילוסופיים שרק חלקם ראו אור. מפעלו הגדול, שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז, היה חיבורו ההלכתי ה`מפה` על ה`שולחן ערוך`. חשיבותו בהגהותיו ובפרטי ההלכות שנכללו בו על פי המסורות של קהילות אשכנז. חיבור מפורסם נוסף שקדם ל`מפה` הוא פירושו `דרכי משה` על `ארבעה טורים`, שבא להשלים את אשר החסיר לדעתו ר` יעקב בן הרא"ש. תולדותיו ויצירתו של הרמ"א נידונו בכמה מחקרים, וכתיבתו ההלכתית רבת ההשפעה של הרמ"א זכתה בשנים האחרונות לעיונים חשובים ורבי מעוף.
בשולי גלימתם של המחקרים השונים אבקש בהרצאתי להתייחס דווקא אל חיבורו הראשון של הרמ"א, אשר לא עסק בענייני הלכה אלא בספרות הדרוש ובו נטייה מובהקת לפרשנות אלגוריסטית-מוסרית. בהרצאה אדון בספר הביכורים שלו, `מחיר יין`, פירושו ההגותי למגילת אסתר, שכתב בעודו צעיר לימים, בימי הפורים של שנת שט"ז (1556) בשידלוב, שאליה ברח בשעת מגפה. אנתח את הקדמתו לחיבור, אאפיין את הפירוש מבחינה ספרותית וסגנונית ואציג את שיטתו הפרשנית בענייני מוסר. אראה שהחיבור נועד מלכתחילה לתלמידי חכמים ומטרתו הייתה להציג בפניהם על דרך ספרות הפרשנות והדרוש את מגילת אסתר כאלגוריה לחיי האדם תוך ניתוח שאיפות האדם בחיים, מטרותיו ויעדיו, ואת המלחמה התמידית שלשיטתו על כל יהודי לנהל נגד יצר הרע שבתוכו. ביצירה זו נקט הרמ"א פרשנות אלגוריסטית-מוסרית על מעשה המגילה כדי להציג את דעותיו בתחום המוסר ותיאר את מכלול העמדות שאדם צריך לנקוט ואת דרכי ההנהגה שבהן עליו ללכת לשם השגת שלמותו.
אבקש לדון בהקדמה לחיבור מצד תוכנה וצורתה, לבחון את יחסי הגומלין שביניהם ולהראות כיצד כתב את דבריו כטקסט רב-רובדי וכסוג של `מופע ראווה` לקורא המשכיל. הרמ"א בחר לכתוב את דבריו בעברית ובארמית, שהיו שגורות על לשונם של תלמידי חכמים בלבד. אציע לראות בהקדמה שהקדים לחיבורו `מחיר יין` יחידה ספרותית עצמאית, סוג של גילוי דעת בו הביע את דעתו העקרונית על התורה ועל טיבה. לשון אחר: הקדמת הרמ"א ל`מחיר יין` הוא מבע של כתיבה המודעת לעצמה ומהווה דוגמת מופת תוכנית וצורנית כאחת.
`מחיר יין` ראה אור בדפוס לראשונה בקרימונה שי"ט (1559), תקופה שעמדה בסימן עלייתו והתעצמותו של המרכז הפולני-הליטאי ביהדות האשכנזית מן הבחינה המספרית והתרבותית.