בהרצאתי אציע דיון פנומנולוגי השוואתי במושג האשליה דרך כמה מקורות חסידיים עיקריים שאת בירורם אקרא מול תפיסת האשליה המוצגת בספר בהגוודגיטא (מתוארך בין המאה החמישית למאה השנייה לפנה"ס, ומהווה חלק מן האפוס הסנסקריטי המהאבאראטה).
אתמקד במשל ההיכלות (הבן ההולך אל אביו) של הבעל שם טוב (1700-1760 בערך) שנדון רבות במחקר והוצג בזיקה לתפיסות קוסמיות שונות אקוסמיזם, פאןאנתיאזם וכו... אצביע על המשותף והנבדל לתפיסות הדמיון והאשליה הנמתחות מן הבעל שם טוב לכיוון ר` נחמן וחב"ד. אשווה בין מספר סיפורים חסידיים הנוגעים באחיזת עיניים ובמקסם ואבחן את זיקתם למושג האשלייה
במסגרת ההשוואה הפנומנולוגית אתרכז בשאלת הפונקציה של האשליה בתוך מערכת שלמה. מתוך כך הדיון יגע גם במושג האני הכוזב או העצמי הכוזב הנספח בדרך כלל לשאלת האשליה, שפעיל אף הוא בשתי מערכות ידע אלה.
ככל שיתאפשר הדבר במסגרת הזמן והמקום כי אז אדון בשאלת עיתוי הפנמת המערב את מושג האשלייה.