"כשם פרק ידוע לבחורי ישיבה במסכת כתובות" ברנר, המקורות התלמודיים ולשון המקרא
עבור יוסף חיים ברנר, ההיכרות האינטימית עם פרקי התלמוד, כמו גם עם יתר המקורות היהודיים, מהווה קרקע בסיסית, אשר על גביה הוא פוסע לאורך ולרוחב הפרוזה שלו. הנחת היסוד של ההיכרות העמוקה עם המקורות היהודיים, מחייבת קריאה בפרוזה שלו תוך כדי מעקב אחר ההפניות שעבור ברנר, כ"בחור ישיבה", היו מובנות מאליהן. בהרצאתי אבקש לעמוד על אבחנה מרכזית באופן השימוש של ברנר במקורות היהודיים. אטען כי עבור ברנר, מתוך היכרות הפנימית, עולם המקורות היהודיים מעולם לא היה מקשה אחת. היו פרקים ידועים בתלמוד, היו סיפורים ידועים מן המקרא, מדרשים שהוזכרו ונלמדו, ואף ספרות חסידית – ולכל ענף וענף מעולם המקורות היהודיים ישנו האיפיון שלו, והמשא שהוא נושא בקרבו. בהרצאה אעיין בשתי דוגמאות מתוך "מסביב לנקודה" של ברנר, ואבקש להראות את הדרכים שבהן המקורות היהודיים נהיו לחלק בלתי נפרד מהפרוזה שלו.