ספר השירה הראשון של עליזה גרינברג "שירת הבארות", ראה אור כבר בשנת 1972.
בעיני , שירתה הקיומית והנשית מסמנת דרך שירית למשוררות ומשוררים אחרים.
אחד מאפיוניה הוא המבט ה"בריאתי" הן בקיום הטבע והן בקיום האנושי והנשי.
שום דבר אינו מקרי, ושום דבר אינו חורג ממהלך עצום של אמונה וייעוד.
אבקש להעמיק ולהסביר מהלך שירי מיוחד זה.