Palestinian Prayers in the Palestinian Talmud: The Development of Bore Nefashot

התלמוד הירושלמי הגיע לידינו בעדי נוסח מעטים ומשובשים. לצד השיבושים הנפוצים בספרות כולה, הצביעו החוקרים על שיבושים שחדרו לנוסח התלמוד מחמת היכרותם של המעתיקים עם נוסח התלמוד הבבלי.

בהרצאה אבחן את ייחודם של הקטעים הליטורגיים שבתוך התלמוד הירושלמי, קטעים שבמקורם שיקפו את נוסח התפילה והברכות בארץ ישראל, אך באופן טבעי הם מועדים יותר לשיבושים `בבליים` מיד הסופרים שנוסח התפילה הארץ ישראלי זר להם, בעוד הנוסח הבבלי שגור על פיהם.

בהתחלה אסקור נוסחים ארץ ישראליים שאינם נמצאים בדפוסי הירושלמי אך שרדו בכתב יד וטיקן. פעמים שרידים אלה יחידאיים ובעדי הנוסח האחרים (של התלמוד והברכה) הם לא נמצאים כלל, או שקוצרו מבלי ששמו לב שהקיצור דורש מהלומד השלמה של נוסח ייחודי ובלתי ידוע.

העובדה שכתב יד שומר על נוסח יחידיאי כנגד המסורת הבבלית וכנגד נוסח התפילה השגור, יכולה להצביע גם על עבודתו של המעתיק, וחוסר התערבותו בטקסט העומד לפניו.

חלק הארי של ההרצאה יעסוק בגלגול הנוסח של ברכת `בורא נפשות` מהספרות התנאית עד התייצבותה בימי הביניים. מעקב אחרי עדי הנוסח מלמד כיצד ברכות עתיקות התחברו לכדי ברכה חדשה אצל אמוראי בבל, ובתקופת הראשונים צורפה לה אף ברכה ארץ ישראלית נוספת. הברכות במקורן שימשו למאכלים אחרים, והלחמתן מחדש יצרה נוסחי כלאיים שגם לאחר הליטוש יצרו נוסח שבור תחבירית ובלתי ניתן להבנה. העדויות לתהליך שעברה ברכת `בורא נפשות` מתועד בכתבי היד השונים של התלמוד הירושלמי, בקטעי גניזה המשקפים את נוסח ארץ ישראל, ובהערות גיליון בחיבורים אחרים.

ההרצאה תלמד על ייחודיות מסורת הנוסח של הקטעים הליטורגיים בתוך התלמוד, ותתמקד בברכת `בורא נפשות` וגלגוליה כמקרה בוחן מרכזי.