The Legend of Rabbi Akiva: Diverse Adaptations for Children

הרצאה זו עוסקת בזיקה בין עיבודי אגדות חז"ל לילדים על ראשיתו של רבי עקיבא לאידאולוגיות של שלושה יוצרים והשוואתם לגרסת המקור בספרות חז"ל. עניינה היא באופן שבו האידאולוגיה האישית מתווה - ובו בזמן גם משקפת - את דרכי העיבוד והעריכה של אגדות חז"ל, ברטוריקה ובכלים הספרותיים שנוקט המחבר, במודע ושלא במודע, על מנת להביא לידי ביטוי את עמדתו החברתית והאידאולוגית. במרכז הדיון עולות שאלות על מקומם של ערכים אוניברסאליים, ערכים הומניים וערכים דתיים.

סיפור ראשיתו של רבי עקיבא כרועה צאן וצמיחתו כגדול הדור נתפס בכל המגזרים כמודל ראוי לילדים בגיל הרך, ובהתאם עיבודיו מרובים וגם שונים. הסיכוי שהסיפור מעניק אפילו לרועה צאן ובור לגדול בתורה, הוא מסר שבלי ספק הביא להתקבלות האגדה התלמודית בספרות דידקטית המיועדת לילדים. רעיית צאן כשלב חניכה הוא היבט נוסף בסיפור, שבא לידי ביטוי בעיבודים שנקרא. גורמים נוספים להתקבלות הסיפור בספרות ילדים הם: זיקות תמטיות לדמויות המקראיות של רחל ויעקב, ערך לימוד התורה, הקרבה אישית למען אידאל משותף לבני הזוג, ודמות האישה שהביאה לידי צמיחת בעלה כמופת וכמודל לחיקוי.

בספרות חז"ל הסיפור מובא בשלוש גרסאות, במסכת כתובות ונדרים שבתלמוד הבבלי ובאבות דרבי נתן (אדר"נ).

הסיפור זכה לעיבודים רבים בספרות הילדים, בהרצאה זו אדון ב`רבי עקיבא` מאת נחמה ניר־יניב, `אות בבאר` מאת שהם סמיט, `הבטחות צריך לקיים` מאת אורי אורבך.

עיבודה של נחמה ניר־יניב מביא מגמה שקיימת במידה מסוימת כבר במקור שלה ב`ספר האגדה`, לספר סיפור אהבה בין-מעמדי. בעיבוד של שהם סמיט, מסר של לימוד התורה כערך עליון הופך למסר אוניברסלי בדבר חשיבות לימוד הקריאה והרחבת הידע הכללי, ואילו בעיבוד של אורי אורבך, ישנו שילוב בין מוטיבים דתיים והומאניים כמו גם רומנטיים המוצבים בהיררכיה. בשלושת המגזרים רבי עקיבא ורחל אשתו הן דמויות של מופת לזוגיות, להצבת מטרות בעולם הרוח ולהשגתן. אגדות חז"ל ועיבודיהן הן מצע לחיפוש ומציאת המשותף לחלקי החברה בישראל.