רב שמואל בן חפני גאון (רשב"ח, נפטר 1013) שכיהן כראש ישיבת סורא בבגדאד, עסק בין היתר במתח שבין פרשנות תלמודית ופסיקת הלכה. בהיותו מעורב בכלאם המועתזילי הוא הוטרד בשאלת מעמדה של המסורת מול ביקורת שכלית, ושל ריבוי דעות בהלכה. אל התלמוד הבבלי הוא התייחס כמקור ראשי לפסיקת הלכה, אולם הוא טען שיש להבחין בין מהלכים דיאלקטיים בסוגיה התלמודית, שהובאו לצרכים אינטלקטואליים בלבד, לבין חלקים שנועדו להוות תשתית פסיקה. עבור המשפטן העברי הנבוך הוא הכין אוסף של כללי פסיקה לצורך הסקת ההלכה המעשית מן הסוגיה התלמודית. נציג ונדון באסופת כללים זו, שנמצאה בגניזת קהיר וטרם פורסמה.