The Discourse of Love and the Discourse of War in the Zoharic Story

אהבת החברים והשיח הנוצר באופן מהותי מתוך ריבוי הפנים, נתפסים כמאפיינים מרכזיים של החבורה הזוהרית הניצבת במרכזה של השכבה האפית בזוהר. יהודה ליבס, בייחוד במאמריו `המשיח של הזוהר` ו`זוהר וארוס` רואה בהם אף מרכיבים מהותיים של הרוח המיסטית המאפיינת את הזוהר ואשר מתוכה הוא נוצר, וכן של התיקון המשיחי אליו שואפת ספרות זו. תמונה זו הולמת אף את תמונת חבורת המקובלים ההיסטורית שעל פי הצעתו של ליבס עומדת מאחורי כתיבתם של חלקים מרכזיים בזוהר, ואף את התמונה אותה הציע משה אידל בדבר זרמים מיסטיים שונים ומגוונים הנפגשים בקסטיליה של התקופה, מפגש אשר מכוחו נוצרת הספרות הזוהרית.

בהרצאה אטען שלעומתה של תמונה זו, השיח המתרחש בסיפורי שכבת הביניים הזוהרית הנו שיח מלחמתי שביטויים רבים בו לקוחים מתוך השדה הפואטי של שדה הקרב. אבחן את שני סוגי השיח ואת תמונת העולם המיסטית אותה הם משקפים. בספרו `פרשנות הסוד וסוד הפרשנות` על `סבא דמשפטים`, אחת מחטיבותיה המרכזיות של שכבה הביניים, טען עודד ישראלי שחלה בה נסיגה מן המודל הפרשני של הפרד"ס אל עבר מודל של אמת מונוליטית השוללת את ריבוי הפנים. בעקבות זאת אבחן את זיקתם של שני אופני השיח למודל הפרשני המוצב בכל אחד מהם וכן לתמונה התיאוסופית אותה הם מעמידים.

לסיום, אבחן אף את השיח המאפיין את ספרות תיקוני הזוהר. בדרך כלל היא נתפסת כממשיכה ומקצינה את הקו של שכבת הביניים ומתאפיינת בשיח מלחמתי השולל את ריבוי הדעות. אצביע על כך כי גם הקול המצדד בריבוי הדעות והגוונים, נוכח בה באופן משמעותי.