The Hagiographic Literature about Rabbi Shalom Sharabi (HraSHaSH)

הידיעות הביוגרפיות הקיימות על חייו של רבי שלום שרעבי הרש"ש, (1777-1720, ה`ת"פ – י` בשבט ה`תקל"ז) אינן רבות, תיאור דמותו, מקומו ומעמדו של הרש"ש כאישיות היסטורית בתודעת הרבים מצטיירת בעיקר מתוך ספרות השבחים שנתחברה ביסודה מהתקופה שלאחר פטירתו. כבר בכתביו של החיד"א, בספר שם הגדולים, מציין החיד"א את הבקיאות של הרש"ש בספר עץ חיים של האר"י ואת הכוונות והייחודים של הרש"ש על פי תורת האר"י.[1] מיעוטן של הידיעות ההיסטוריות אודות תולדות חייו הרש"ש אינו מאפשר לבחון את האגדות אודותיו לאור העובדות ההיסטוריות. יתכן וספרות השבחים באה, בין היתר, למלא את החסר בפרטים ביוגרפיים שאין אודותיהם מידע היסטורי, ולהשלים פרטים לא יודעים אודות הביוגרפיה של הרש"ש. למשל הרב יוסף חיים, `הבן איש חי` מתאר את מסעו של הרש"ש מתימן לארץ ישראל, ומספר על מאורעות שונים בדרכו. בין היתר הרב יוסף חיים מתאר כי הרש"ש במסעו עבר בבגדאד [2]

ספרות השבחים הכתובה, היא עיבוד ועיצוב של מסורות מוקדמות שהועברו בכתב ובעל פה, באמצעות שד"רים סמוך להיווצרותם, אשר מסרו את הסיפורים ששמעו. סיפורים אלו מתגלגלים במשך הדורות עד לימינו. את ספרות השבחים אודות הרש"ש אפשר לסווג לשלוש קטגוריות עיקריות: הקטגוריה הראשונה היא ספרות שבחים הנכתבת על ידי ממשיכי דרכו בישיבות המקובלים ואוהדיהם בקהילות בהן הם פעלו. הקטגוריה השניה היא שבחים הנכתבים בעולם הרבני, אבל לא על ידי מקובלים שהלכו בדרך הקבלית של ישיבת בית אל, אבל ראו ברש"ש דמות מופת ובמקרים רבים ביקשו לשרטט איזה שהוא קשר אליו או למשנתו הקבלית. הקטגוריה השלישית היא שבחים הנכתבים על ידי רומנטיקנים שתיארו בין היתר המקובלים וישיבות המקובלים. סיפורי השבחים מתגלגלים ומועברים ממקום למקום ומזמן לזמן תוך שהם מקבלים צורה שונה ומסופרים בדרך שונה, יתכן ובמעבר של סיפור פרטים שונים נשמטים או מתווספים, הדרך שבה הסיפור מסופר שונה כמו גם עיצוב הדמויות. בקובץ `מעשה צדיקים` [3] מצויים סיפורים רבים שהועלו בפעם הראשונה על הכתב, אפשר ללמוד מכך על אודות הדרך של מסירת סיפורי שבחים דרך שד"רים ועל דרכי גלגוליהם של הסיפורים, מי שהעביר לרב כלפון סיפורים אלו אודות הרש"ש הוא בעיקר שליח טבריה הרב אהרון אלחדאף.[4]

אתייחס לכמה מסיפורי השבחים שיכולים לתאר בקווים כלליים כמה אפיונים של דמותו של הרש"ש כפי שזו הצטיירה במרחב בתקופות שהסיפורים אודות הרש"ש סופרו. סיפורים יכולים להופיע כמה וכמה גרסאות שונות, אתייחס גם להבדלי הגרסאות ולמשמעות שלהן.

[1] הספר `שם הגדולים` יצא במהדורות רבות לאורך השנים, המהדורה הראשונה בדפוס של הספר `שם הגדולים` יצאה לאור בליוורנו בשנת תקל"ד (1774), דהיינו כשלוש שנים לפני פטירתו של הרש"ש במהדורה זו של שם הגדולים הפסקה על הרש"ש לא מופיעה. הפסקה הזו מופיעה במהדורה של שם הגדולים שיצאה לאור בווינה בשנת תרי"ג ( 1853 ) ובשנת תרכ"ד(1864), בעריכתו של יצחק איזיק בן יעקב. בן יעקב צרף את הפסקה על הרש"ש למהדורה של הספר שם הגדולים שהוציא מתוך הספר של החיד"א ועד לחכמים חלק ב` שיצא בשנת תקנ"ו ( 1796 ) בליוורנו. הפסקה מופיעה בסימן י"ז. משם הקטע של החיד"א על הרש"ש מצוטט בספרי שבחים שונים אודות הרש"ש למשל: גפנר, אור השמש, וכו`.
[2] בניהו, מסכת פסחים, עמ` סו.
[3] כלפון, מעשה צדיקים, עמ` שכז – שכח.
[4] מאיר, שבחים חסידיים עלומים, עמ` 392.