במשך שנים רבות חילקו החוקרים את בתי הכנסת העתיקים לקבוצות טיפולוגיות על פי תאריכם: קדומים (מאות ב-ג), מאוחרים (מאות ה-ו) ומעבר (מאה ד). עם התפתחות המחקר ובעיקר כתוצאה מחפירות ארכיאולוגיות, התברר כי לא ניתן להמשיך ולאחוז בטיפולוגיה זו, באשר מאפיינים רבים של קבוצה זו או אחרת, התגלו גם בקבוצות אחרות.
דומה שהדרך הנכונה להבין את המאפיינים, היא חלוקתם של בתי הכנסת לקבוצות רגיונליות: הגליל ההררי, עמקים, גולן ודרום הר חברון. חפירות חדשות שנערכו בשנים האחרונות, מחזקות את החלוקה הזו.
בהרצאה זו אציג את המרכיבים המשותפים של כל קבוצה, אצביע על תחומי האיזורים וניתן יהיה גם לראות את החפיפה שבין חלק מהתחומים.