The Wonder of Nature: Examination of the Stories “One Day” and “In the Forest and in the City” by S. Y. Agnon

המעיין בקורפוס יצירתו של עגנון מגלה שפע של התייחסויות לטבע בכלל ולבעלי חיים בפרט וממנו עולה יחס מורכב כלפיהם: מצד אחד יחס של פליאה מן הטבע ומן הצד האחר הצגה של מערכות יחסים מורכבות בין אדם לבעלי החיים וביקורת על יחסן של דמויות מסוימות ועל יחס החברה בכללה כלפיהם. יחודו של עגנון בתיאור מערכות היחסים האישיות הנרקמות בין דמויות אנושיות מסוימות לבעלי חיים מסוימים במפגש ביניהם והשפעת המפגש על הדמות האנושית ועל בעל החיים, כדי להאיר תופעות רחבות יותר של יחסי אדם-חיה. השפע והריבוי של בעלי חיים ביצירתו, המוצגים כחלק מהווית הקיום, מאפשרים להם להיות סוכני שינוי (Animal Agency) של המציאות (Moe, 2014) ואף פותחים צוהר לרבדים אחרים שלה אשר נעשים חלק בלתי נפרד מההוויה. יחסו הערכי של עגנון כלפי בעלי חיים ביצירותיו השונות נבחן על פי האקוקריטיסיזם ולאור הידע הקיים על המקורות השונים אשר השפיעו על תפיסת עולמו וכתיבתו ובכלל זה מקורות יהודיים, זואולוגיים ואתולוגיים. בהרצאתי אציג את הפליאה מן הטבע אשר מופיעה בבולטות בשניים מסיפוריו של עגנון: "יום אחד סיפור של סיורים" ו"ביער ובעיר" והיא אינה דבר שבשגרה ביצירותיו. כתיבתו של עגנון ביצירות אלו היא אקו-פואטית: עגנון מתבונן בטבע ובסביבה בפליאה ומתוכה הוא שוזר ביצירותיו מצוות הקשורות בהלכות "צער בעלי חיים". מתוך פליאה יהודית זו, שהשל היטיב לנסחה (2001), באה גם תפיסת מחויבות לטבע ולבעלי החיים. בהמשך לכך אציע שששני הסיפורים ובמיוחד הסיפור "ביער ובעיר", מציגים תפיסה אקולוגית רחבה ומורכבת התואמת את נקודת המבט האקולוגית היהודית.