Lacanian Readings of Hasidic Teachings

ואמרו: `ושבעת הישמרו לכם אין אדם מורד רק מתוך שביעה,` אין זה דווקא באכילה ושתיה גשמיות, רק גם במילא כרסו בתורה ובעבודה צריך תמיד להיות אצל הפתח ולחפש ולשמוע דבר השם... כי כפי מה שחסר לאדם ומשתוקק אל השלימות, כך משפיעין לו משמיים... שיש תמיד התחדשות בתורה.

(ר` יהודה ליב אלתר, שפת אמת, פר` עקב תרמ"ב)

מלאכת העבודה החסידית היא מלאכה של תשוקה. דבקותו של החסיד אל העליונים, מעשה התאמצותו לפתוח את התודעה אל העצמות שמעבר למילים מארגנת את עולמו, ומחיה אותו במדבריות הימים.

מלאכת העבודה האנליטית, כפי שניסח זאת ההוגה הצרפתי ז`אק לאקאן, הינה מלאכת מתן המילים לאיווי: לתשוקה החיה, הפועמת בליבו של הסובייקט ומבקשת לה ביטוי פיזי, מילולי ומעשי בעולם פוסט מודרני, שבור ומפוצל.

מול האיווי היוצר מתייצבת ההתענגות: זוהי פנטזיה של מלאות חובקת עולם ומשיגה כל, המדרבנת את הפרט למלא את סאת הנאתו עד כאב, שביעה, וסביאה. המטפל עשוי לעזור לאדם לוותר על התענגות מייסרת לטובת צמיחה שיש עמה השלמה ענווה בחסר האינהרנטי לבריאה ולקיום.

בהרצאה אציג את מרחבי הקיום של האדם העולים בהגותו של לאקאן: הדמיוני, הסמלי והממשי. אבחן את האופן בו מתקיימת הערגה החסידית בתווך שבין העולמות הללו ואנסה להבין את מעשה הדבקות כניסיון קיומי ער ומתחדש לשזור בין המרחבים באופן המכוון ליצירת שפע פנימי וקהילתי.

ננסה לחבר את "תודעת הפתח" כפי שהיא עולה במילות שפת האמת, ל"משחק במסמנים" כפי שֶמורֶה לאקאן.

ההיות בפתח, כמו השעשוע באותיות עשויים להוות שדות שיח תאולוגיים ופילוסופיים אשר באמצעותם מתכוננת תודעה המוותרת על צבירה, הישג ומאבק כוח. חרף זאת היא נפתחת אל חדוות יצירה שדי לה בתנועה, בתשוקה חלקית, באחיזה נינוחה המתחדשת בכל יום תמיד.