"אבא הנני, ראש למשפחה שנמסרה לי לשמירה, ועלי לדאוג לקיומה ובריאותה" (ראובן פלדשוה)
חקר הגבריות הוא תחום מתרחב בחקר המגדר ובמחקר ההיסטורי. באמצעות פרספקטיבה זו מתאפשרת הרחבה של נקודת המבט על האירועים שהתרחשו ועל המניעים שהובילו אנשים שונים לפעול בדרך מסוימת. כפי שהראו מחקרים, לסוגיית המגדר היתה השפעה רבה על עיצוב חווית השואה, סיכויי ההישרדות והשיקום של קורבנותיה. עם זאת, יש מיעוט ניכר בעיסוק במגדר הגברי כנושא העומד בפני עצמו במחקר זה. הדבר בולט במיוחד למול העיסוק בגבריות שניצב בליבה של האידיאולוגיה הנאצית שהטיפה למודל גבריות מגוייס ולאומני. בהמשך למודל זה ובהתאמה לכך עוצבה גם תפיסת אבהות שסייעה להטמעת האידיאולוגיה הנאצית, הערצת המנהיג וקידוש הלאום.
כפי שהראתה מאדי קארי במחקרה, למול המודל הנאצי ניצב מודל גבריות יהודית שהיה בעל מאפיינים אחרים ומוטיבציות אחרות. מתוך כך עולה שאלה- האם גם האבהות היהודית עוצבה באופן אחר? מחקרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים מראים כי אבהות נתפסת, משלב מסויים בחייו של גבר, כאחד מן המאפיינים הבולטים והמהותיים ביותר של הגבריות, והשמירה על גופו הילד והפיכתו לממשיך הדרך היא מבחן לאב. אולם מה קורה כאשר ישנו שבר במציאות?
תנאי הקיצון של תקופת השואה השפיעו על היחסים במשפחה. גם סוגיית האבהות ובתוכה יחסי אבות וילדים, הגדרה עצמית, ומתח בין הזהות הגברית לאבהית הפכה משמעותית בתקופה זו, שכן היה בכוחה להבדיל בין חיים ומוות עבור הילדים והאבות כאחד.
בהרצאה זו אבקש להראות כיצד התבטאה סוגיית האבהות לילדים צעירים ומתבגרים דרך עיניהם של גברים שכתבו יומנים בתקופת השואה. יומנים אלה מהווים עדות ישירה לדילמות שהעסיקו את האבות, בהם טיפול בעניינים מעשיים כגון מזון, ביגוד ורפואה, אך ביתר שאת העסיקו את אותם הסוגיות הנפשיות והחינוכיות- כיצד לתמוך בילדיהם, לחזק אותם ולדאוג לחינוכם גם תחת העול הנאצי.
מתוך קריאה ביומניהם של שלושה אבות- ראובן פלדשוה מוורשה, ישראל יהושע מאירוביץ מניס, וגבריאל איטלי מבון אנסה לבחון איך התוותה הזהות האבהית את פעולותיו של הכותב? מהם הנושאים המרכזיים שהטרידו אבות בתקופת השואה? מהן הפרקטיקות בהן השתמשו להצלת ילדיהם וכיצד תיווכו לילדים את מאורעות הזמן? ולבסוף, האם ניתן להבחין בהבדלים בכלים, בפרקטיקות ובמשמעויות האירועים בין אבות לאמהות בתקופת השואה.