בית מקרא הוא כתב-העת הוותיק היחיד בעברית היוצא בישראל והמוקדש כולו לחקר המקרא. כיום הוא כתב-עת מחקרי לכל דבר ועניין, אבל לא כך תמיד היו פני הדברים. בית מקרא עבר גלגולים רבים עד שהגיע לצורתו הנוכחית. מטרת מאמר זה היא לתאר את שלבי הראשית שלו וגילוייהם במשך 35 השנים הראשונות לקיומו שבהם ערכו אותו פייבל מלצר, שמואל אברמסקי ובן-ציון לוריא.
בית מקרא נוסד בעשור הראשון לקיום המדינה ככתב-עת של החברה לחקר המקרא בישראל, והיה מחוייב למטרותיה, שהעיקרית שבהן - להפיץ את ידע המקרא ולימודו כדי לתרום לבינוי האומה. המאמר בוחן את תכניו, הרכבו ומבנהו של בית מקרא באותן שנים, את קהל היעד שאליו כיוון, ואת זיקותיו לא רק לחברה לחקר המקרא אלא גם לכוחות התרבותיים, ההסטוריים והפוליטיים שהניעו את רוח העידן.
בית מקרא התחיל את דרכו בת עשרות השנים ככתב-עת מגוייס אידאולוגית, שופר לציונות החילונית שראתה במקרא את אבן הראשה בטענת הזכות על הארץ, ואת הגורם שיוכל להפוך את כל הנקבצים אליה מארבע כנפות תבל לעם אחד. השינוי הגדול שחל בו אחר כך, כשהפך מכתב-עת המחוייב לתקומת עם ישראל בארצו, לכתב-עת מחקרי המנותק מכל מגמה זולתי החיפוש אחר האמת, הוא אחד החוטים בסיפור המורכב של עליית ושקיעת מעמדו של המקרא בחברה הישראלית לאור תמורות אידאולוגיות שחלו בה, ופרק חשוב בתולדות חקר המקרא בישראל.