קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

But Both Their Hands Reach Out: Father-Son Relationship in "Perliminaries" and in The Binding of Isaac as a Critique on Ideology

author.DisplayName

היצירה "מקדמות" לס. יזהר מספרת את סיפורה של משפחה יהודית בימי היישוב החדש בפלשתינה כפי שהוא מצטייר מבעד לעיניו של הילד הצעיר במשפחה. הגם שיזהר פורש ביצירה את סיפור משפחתו וילדותו, הרומן אינו כתוב כיצירה אוטוביוגרפית, אלא מסופר דרך מיקוד כפול: המספר המתבונן הוא גם הילד בהווה הסיפורי וגם הילד כמספר המבוגר שמוסיף ומעיר על האירועים המסופרים. המיקוד הכפול, שמכיל את המספר הילד ואת המספר המבוגר שהיה הילד בזמן אירועי הרומן, מאפשר ליזהר להעמיד מבט מורכב על הפרויקט הציוני ועל הקהילה האידיאולוגית שהקיפו את משפחתו ועיצבו את ילדותו בשנות העשרים של המאה הקודמת בפלשתינה.

באחד מפרקי הרומן הילד ואביו עוברים חוויה משותפת שיש בה אלוזיה לחוויה של אב ובן אחרים, הלא הם אברהם ויצחק בסיפור עקידת יצחק שבספר בראשית. בשני הטקסטים, הן היזהרי והן המקראי, היד היא מילת מפתח וההשוואה בין מופעיה בשני הטקסטים מאפשרת לעמוד על טיב היחסים בין האב והבן ועל עמדת המספר בנוגע ליחסים אלה. אלא שבעוד שהסיטואציה בספר בראשית מתארת מעמד קיצוני שֶחיים ומוות תלויים בו, הסיטואציה ב"מקדמות" היא של אב ובנו המבקרים בבית קפה בדרכם הביתה. מדוע הנרטיב של עקידת יצחק, הנושא אירוניה טראגית וחשיבות מיתית כמעט בתרבות היהודית, מושוֵוה לסיטואציה היומיומית של אב הלוקח את בנו לשתות סודה בבית הקפה המקומי? בהרצאתי אשתדל להראות כיצד ההשוואה בין המאורע המקראי לזה שברומן מאפשרת ליזהר מחד לבקר את הציות העיוור של אברהם לציווי האלוהי, ומאידך לתמוך בהתנגדות לאידיאולוגיה, התנגדות המגולמת במעשהו של האב ב"מקדמות". העמדת ההתלבטות של האב בשאלה האם לקנות לבנו משקה סודה (או להימנע מכך) על גבי החוויה הקשה של אברהם ויצחק בסיפור העקידה מעניקה מימד הומוריסטי להשוואה בין שני הסיפורים ומאפשרת ליזהר לחשוף את הפן הגרוטסקי ואת המוסרניות שהיו בקולקטיביזם הוולונטרי של היישוב החדש. באמצעות שימוש בתיאוריה של אינטרטקסטואליות אשוב לטקסט המקראי ואבחן, לאור ניתוח הטקסט ב"מקדמות", כיצד המספר המקראי מרמז על המחיר הכבד של הציות לאידיאולוגיה ועל הקרע הבלתי ניתן לאיחוי ביחסיהם של אברהם ויצחק.