היארעות של בקטרמיה ממקור קהילה בתקופת הקורונה

הקדמה: תקופת הקורונה התאפיינה בירידה ניכרת בפניות למלר"ד ובאשפוזי ילדים בין היתר עקב ירידה ניכרת בהיארעות של זיהומים וירליים כמו שפעת ו- RSV ,ואמצעי ריחוק חברתי ושימוש במסיכות.

מטרה: לבדוק באם האמצעים לריחוק חברתי והירידה בתחלואה במחלות וירליות עונתיות הביאה גם לירידה בשיעור ובמספר הבקטרמיות שמקורן מהקהילה.

שיטות: נעשה רישום של הבקטרמיות שאובחנו בקרב הילדים שפנו מהקהילה לבית החולים מעיני הישועה בחודשים מרץ – דצמבר בשנים 2018-2021. כמו כן, נבדקו מספרי הביקורים במלר"ד ילדים בתקופות הזמן הללו על מנת לבדוק את שיעור הבקטרמיות למספר הפניות למלר"ד.

תוצאות: מספרי הבקטרמיות היו 25, 20, 18, ו-19 בשנים 2018, 2019, 2020, 2021 בהתאמה. מספרי בקטרמיות פנוימוקוקליות היו 13, 4, 7, ו- 5 בשנים הללו בהתאמה.

שיעור הבקטרמיות למספר פניות למיון בשנים הללו היה: 0.002 , 0.0019 , 0.0024 ו- 0.0017 בשנים 2018, 2019, 2020 ו- 2021 בהתאמה.

לאחר ניכוי של הבקטרמיות של ילודים בני פחות מחודשיים, נראה שהירידה העיקרית בשנת 2020, היתה זו של מזהמים שאינם פנוימוקוקים (8, 7, 5, ו-11 מקרים בשנים 2018, 2019, 2020, ו-2021 בהתאמה).

דיון ומסקנות: באופן מפתיע, לא נצפתה ירידה משמעותית במספר הבקטרמיות בכלל ומספר הבקטרמיות הפנוימוקוקליות בפרט, בשנת 2020, השנה בה ננקטו אמצעי הריחוק החברתי הבולטים ביותר.

שיעור הבקטרמיות למספר פניות למלר"ד ילדים היה דווקא גבוה יותר בשנת 2020.

הממצאים הללו אינם תומכים בהנחה המקובלת כי הגורם העיקרי להופעת בקטרמיות בילדים, ובעיקר בקטרמיות פנוימוקוקוליות, הינו זיהום וירלי מקדים.

ייתכן שהאופי היחודי של האוכלוסייה שאותה משרת בית החולים (שיעור גבוה של ילדים באוכלוסיה וצפיפות רבה) תרם לממצאים הללו והממצא הזה אינו משקף בהכרח את המתרחש באזורים אחרים.