התקשורת הישראלית בתקופת ההמתנה שיקפה ועיצבה את דיוקנם של בני ובנות התקופה: גברים ונשים. בהתאם לנורמות המגדריות, וכפי שהראתה עינת לחובר, גם הסיקור היה ממוגדר – נשים אפו עוגות וגברים לבשו מדים. בהרצאתי אבקש לבחון האם ובאיזו מידה דפוסי הביטוי הרגשי של התקופה תאמו את הנורמות של ייצוגי הנשיות והגבריות בתקשורת, או שמא, בתקופת החרום הגבול התוחם את יחסי המגדר התערער ובתוך כך גם התערערו גם הנורמות של הביטוי הרגשי.