חומר ארכיוני ממלכתי מחויב להיבדק לפני חשיפתו לעיון הציבור. הבדיקה משמעותה – קריאה של כל המסמכים ווידוא שאינם מכילים מידע שעלול לסכן את ביטחון המדינה, יחסי החוץ וצנעת הפרט. מידע כזה לא ייחשף ויעבור השחרה. ההשחרה נעשית באופן ידני על ידי עובד חשיפה, אשר גם אחראי לבדיקת המסמכים לפני חשיפתם.
כיום נמצאת המדינה בפיגור של כ-900 שנות אדם בחשיפה, קרי חומרים שכבר היו אמורים להיחשף לעיון הציבור טרם נחשפו, והצטברו לכדי כמויות שיצריכו עבודה של 900 עובדי חשיפה. למותר לציין שאין בארכיון המדינה 900 עובדי חשיפה.
כדי שניתן יהיה להתגבר על הפער בחשיפה וכן על הפער הצפוי להצטבר במעבר למסמכים דיגיטליים, הגה ארכיון המדינה רעיון לפיו תבוצע החשיפה על ידי מערכת בינה מלאכותית, שתלמד את הרגישויות, ותסמן במסמכים את המידע שצריך להישאר חסוי.
פרויקט זה מורכב מאד וייקח שנים עד שניתן יהיה לממשו, אבל נראה שאין ברירה, אלא ללכת למהלך הזה, שבלעדיו לא תצליח המדינה לממש את דרישת חוק הארכיונים להנגיש את החומר הארכיוני לעיון הציבור במועדים שקובע החוק.