Gaps in Expectations concerning Adaptive Integration between the Individual and his Groups: The Case of the Ultra-Orthodox in Israel

בדרך כלל קיימת נטייה לחשוב ולהעריך שמגמות חברתיות-תרבותיות חדשות עתידות להתפתח ולהתרחב באופן דטרמיניסטי. במילים אחרות: אם התופעה כבר החלה, יש לצפות ככל הנראה להתרחבותה. פעמים רבות מדובר בתקוות שווא סובייקטיביות הנשענות על צרכים ושאיפות, אולם חסרות אחיזה במציאות.

המחקר שאציג מבהיר שהחרדים המשתלבים אינם מהווים בהכרח סוג של חיל חלוץ או סנונית ראשונה בלבד המעיד על שאר בני הקבוצה. יתר על כן, המחקר מראה שהתפיסה הרווחת בקרב "המשתלבים" היא שהם בעצם קבוצת "בדיעבד", היינו קיומם כמשתלבים הוא מתוך איזה הכרח שרחוק מלהיות אידיאלי. כל אלה משליכים כמובן לא רק על הערכות ביחס לעתיד, אלא גם על הפרקטיקות הננקטות בהווה.

בשלב ראשון נערך מחקר כמותני על ידי איסוף נתונים בקרב 315 משתתפים הנמנים על האוכלוסייה החרדית בישראל, ובשלב שני נערכו קבוצות מיקוד על מנת להבין את הממצאים. ניתוחים סטטיסטיים שנערכו על המחקר הכמותני הראו שישנו פער בין רמת השילוב שהפרט החרדי מבקש עבור עצמו לעומת רמת השילוב שהוא מבקש עבור שאר החרדים. כך גם נמצא שבעלי הזדהות גבוהה עם התרבות החרדית דיווחו על רמות גבוהות של שביעות רצון מהחיים, תחושת קורבנות עבר, ואמונה בנצחיות קיומה של הקבוצה החרדית, זאת בעוד בעלי הזדהות גבוהה עם התרבות הישראלית הפגינו דפוס הפוך בו הם מדווחים על רמות נמוכות של המשתנים הללו. מודלים סטטיסטיים נוספים שנערכו, מצאו בין השאר שככל והפרט החרדי מחזיק בזהות חרדית גבוהה, אזי רמת הזהות הישראלית שהוא מוסיף לעצמו מנבאת הפחתה ברמת שביעות רצונו מחייו.

המחקר האיכותני הצביע על כך שמאפיין ההיבדלות מהווה עבורם סמן עיקרי לחרדיות, ולכן, אפשרות השילוב של הפרט החרדי זוהי אפשרות של "בדיעבד" שאינה אידיאלית. יחד עם זאת, הקבוצה החרדית פוסלת את אפשרות השילוב של האוכלוסייה החרדית כולה, ורואה באפשרות זו איום על המשך קיומה האידיאולוגי של הקבוצה. המשתתפים טענו שהשילוב מהווה סכנה לאופייה של הקהילה החרדית, ולכן ההיבדלות מהווה ערך עליון. בנוסף, המשתתפים שיתפו כי הם מאמינים שראוי שהפרט המשתלב יסתיר זאת מחברי קבוצתו החרדים ויחיה בפער בין הצהרתו המופגנת לבין התנהגותו בפועל, וישנה עדיפות שיעבוד בעבודה שאינה דורשת הכשרה אקדמאית. לסיום, המשתתפים הסבירו מדוע שילוב התרבויות החרדי-ישראלי אינו רצוי ומדוע בשל כך צפוי שהמשתלב החרדי יהיה פחות שבע רצון מחייו.

בקבוצת הדיון השנייה (שאינה חרדית) התקיים דיון באופן בו נתפסת ההתבדלות החרדית בעיני החברה הכללית. המשתתפים דנו באפשרויות ההכלה של החברה החרדית בתוך החברה הישראלית למול המגבלות שהם חשים כי הקהילה החרדית מעמידה בפניהם, המשתתפים הביעו ביקורת על החרדים שמבקשים להשתלב ודנו בשאלה האם ראוי להקל עליהם ולהפחית מהדרישות שהחברה הישראלית מעמידה לטעמם מול החרדים המשתלבים. בדיון עלו תמות שטענו, כי האוכלוסייה הכללית בישראל מ עדיפה גם היא שהחברה החרדית תמשיך לשמור על היבדלות ולא תשתלב בחברה הישראלית, כמו כן המשתתפים הכירו בפער הקיים בין המשאבים הרבים שהמדינה מקצה לצורך שילוב חרדים לבין השילוב הקורה בשטח. לסיום הקבוצה דנה בשאלה האם הם מאמינים שהחברה החרדית בישראל משתנה והאם מדובר בשינוי מבורך או בסוג שינוי שאינו רצוי.