פרגמנטים של כתבי יד שימשו באופן קבוע כחומרי גלם לכריכה של ספרים בימי הביניים ובראשית העת החדשה. השימוש היה בדרך כלל טכני, ולא היה שום קשר ענייני בין הטקסט שעל הפרגמנט לבין הטקסט שבספר הנכרך. טענתנו היא שבכרך אחד מן המאה החמש עשרה, המכיל את הסומה תאולוגיקה של תומס אקווינס, ושנכנרך בעזרת פרגמנט מן התלמוד הירושלמי במסכת שקלים, נוצר קשר אינטרטסקטואלי שכזה. ידו של קורא אנונימי כתבה במקום מסויים בפרגמנט רשימה של הפניות אל שאלות מן הסומה. מעקב אחר ההפניות מגלה שורה של קשרים שונים בין השאלות שבסומה לבין הדילמה התלמודית המוצגת בפרגמנט. בהרצאה זו נבקש להציע שרשימת ההפניות המדוברת היא טיוטה ראשונית שכתב קורא של הסומה בווינה של ראשית המאה החמש עשרה,כהכנה לכתיבת חיבור פולמוסי, העוסק ביחסם של היהודים אל הצלב בכלל ואל דמות הצלוב בפרט.