בשנים האחרונות ישנה התייחסות הולכת וגדלה לתופעת החרדים המודרניים בישראל. עבודה זו מבקשת לתת פשר לזהות של החרדים המודרניים דרך בחינת יחסיה של המנהיגות האזרחית החדשה בחברה החרדית עם הפילנתרופיה היהודית באמריקה. מהמחקר שלנו עולה שהמנהיגות האזרחית החרדית החדשה מוצאת את עצמה בתחרות כפולה, הן מול העולם החילוני (שמגולם בנציגי הפילנתרופיה במקרה שלנו) הן מול העולם החרדי הקלאסי והיא עושה זאת על ידי כך שהיא קוראת תיגר על דפוסי הפעולה והעקרונות המארגנים של שני העולמות הללו. מול העולם החילוני המנהיגות האזרחית החרדית החדשה מציגה אידיאולוגיה חרדית שמתנגדת במוצהר לאידיאולוגיה הליברלית והניטרלית לכאורה שארגוני הפילנתרופיה מבקשים לקדם. מול העולם החרדי הקלאסי והמתבדל מהחברה הלא-חרדית, המנהיגות האזרחית החדשה מקדמת מודל של מעורבות והשפעה על החברה הישראלית והעולם היהודי דרך שיתוף פעולה עם ארגוני הפילנתרופיה.
במאמר זה אנחנו מבקשים להרחיב את הידע באשר לתהליכי כינון הזהות שמתרחשים בקרב קהילה במולדת דרך הדיאלוג של נציגיה עם עמדות ואמונות דומיננטיות המייצגות את התפוצה. הזהות של החרדים המודרניים תיבחן דרך עבודת-הגבול שעושה המנהיגות האזרחית החרדית החדשה ביחס לפילנתרופיה היהודית באמריקה (שלרוב מתאפיינת בעמדות ואמונות ליברליות). החומרים שעליהם מבוסס המחקר נאספו במסגרת של עשרה ראיונות עומק עם אנשי המנהיגות האזרחית החרדית החדשה אך גם בסדנה שכללה מפגש בין נציגים של ארגוני הפילנתרופיה היהודית-אמריקנית לבין המנהיגות והמנהיגים החרדים החדשים.
בעוד על-פי הגישה הדומיננטית בחקר החברה החרדית בישראל, המכונה גישת המודרניזציה והישראליזציה, החרדים המודרניים, בעיקר אלה הפונים לשוק התעסוקה ולאקדמיה, הופכים "פחות" חרדים ו"יותר" ישראלים ולכן סיכויי השתלבותם בחברה הישראלית (המודרנית והליברלית לכאורה) גדלים, אנחנו מראים במחקר זה שהחרדים המודרניים לא רק שאינם מתכוונים לוותר על זהותם החרדית אלא שהם גם רואים במרחבים השונים של החברה בישראל מרחבים "דתיים" שלהם הם מבקשים לתרום מתוך תפיסת עולמם וזהותם החרדית. במאמר זה אנחנו מאמצים נקודת מבט מלמטה, כזאת שבוחנת את החרדיות מתוך עצמה ואת האופן שבו חרדים מודרניים חושבים על עצמם דרך המפגש והשיח שלהם עם גורמים לא-חרדים.