Rewritten Bible in Shapira’s Scroll

המגילה, שגילה שפירא לפני כמעט 140 שנה, זכתה לגינוי מקיר לקיר כזיוף מודרני. אך מעטים סברו, או סבורים כיום, שהמגילה אותנטית, ובהם: מנצור, אלגרו, דרשוביץ, גיל וזאס. עם זאת, טרם זכה הטקסט לניתוח ספרותי כלשהו, ומגמתו של מאמר זה היא לעמוד על תכונות היסוד הספרותיות של המגילה, ולהראות כי המאפיין הראשי של המגילה הוא שכתוב המקרא, עובדה הניכרת בכמה היבטים. בשלב הראשון נדון המושג `שכתוב המקרא` באופן כללי, כפי שהוצע במחקר עד כה ביחס לספרות קומראן בפרט, והספרות החיצונית בכלל. למעשה, אין הגדרה אחת ויחידה לשכתוב המקרא, והתופעה ניכרת בצורות רבות ומגוונות, שעיקרן: טקסט מאוחר מהדהד טקסט שקדם לו, בדרך כזו או אחרת. שכתוב המקרא במגילה של שפירא מתגלה בתופעות הבאות: 1) קיצור של ספר דברים, תכונה עליה כבר עמדו בעבר, גם אם תיארוה בצורה לא מדויקת. 2) התארכות של פרק כז בספר דברים: למרות שהמגילה היא סוג של קיצור הרי שפרק הקללות זכה לפיתוח ואריכות מרשימה: לפני כל הקללות
המקראיות [בניסוח שונה במקצת] הובאו כל הברכות ש`יוצאו` מהקללות כטקסט-בבואה, בהתאם להנחיית התנא במשנת סוטה (ז,ה). 3) הטקסט המקראי הובא בשינוי מלים, בפרפראזה, כאשר הסופר `מקפיד` שלא לשמור על דיוק מילולי, עד כדי פליאה. 4) עשרת הדברות הובאו לא רק בשינוי תוכן כי אם גם בשינוי צורה, בהוספת מענה קבוע לאחר כל דברה, בהתאם לעקרון ספרותי שהתנאים הגדירו כ`עניין ראשון` (תוספתא סוטה ו,ג). 5) הטקסט המקראי עבר שכלול: קבצי החוקים בעשרת הדברות והקללות שנאמרו ליד שכם, שוכתבו באמצעות העתקת מצוות מספר ויקרא והחדרתם במקום החדש. 6) שמות הוויה הומרו בשמות אלוהות, למעט בפתיחה ובסיום. 7) בטקסט המקראי הושתלו תוספות על פי ספר במדבר (מרגלי יעזר ובנות מדין). 8) בטקסט המקראי הובאה תוספת בעלת אופי של פרשנות גיאוגרפית.
מאפייניה הספרותיים של המגילה של שפירא מצטרפים למאפייניה הלשוניים, ומבהירים כי לפנינו טקסט שנוצר באחת המאות הראשונות לספירה.