פיתוח כלי דיגיטלי להנגשת מידע בטיפולי ריפוי בעיסוק לילדים עם מוגבלות קוגניטיבית

הקדמה- גישת הלקוח במרכז מהווה עקרון בסיסי בטיפולי ריפוי בעיסוק והיא תומכת בזכותו של המטופל לקבלת החלטות משותפות בטיפול. בשנים האחרונות גוברת המודעות בנוגע לחשיבות שיתוף ילדים עם מוגבלות קוגניטיבית בתהליך ההתערבות ובקבלת החלטות הנוגעות אליו. על-מנת לאפשר לילדים עם מוגבלות קוגניטיבית להבין את הנעשה בטיפול ולהיות שותפים בו, יש ליצור עבורם סביבה המנגישה את המידע באופן מותאם. עם זאת, קיים חוסר בכלים התומכים במתן הסבר נגיש שכזה. לצורך כך, פיתחתי כלי דיגיטלי – המבוסס על סרטוני אנימציה המתארים את הנעשה בחדר הטיפולים.

מטרה- תרומתם של סרטונים מונגשים תהיה הן בחשיפת הנושא של הנגשת מידע אודות תחומי ההתערבות לילדים, והן בייעול העבודה הטיפולית, בכך שיהיה כלי אחיד לכלל המרפאות בעיסוק בעזרתו יוכלו להסביר לילדים את תחומי ההתערבות בצורה מותאמת.

אוכלוסייה- המחקר התבסס על שש מרפאות בעיסוק. טווח הגילים של המרפאות בעיסוק היה בין 25-63. שנות הוותק של המרפאות בעיסוק נע בין 4-30 שנים. שתי מרפאות בעיסוק עובדות בגני חינוך מיוחד, שתיים משלבות עבודה בגנים ובבית הספר ושתיים נוספות עובדות בקליניקה פרטית.

כלים- איסוף הנתונים נעשה בדרך של ריאיון חצי מובנה שפותח במסגרת המחקר ועסק ביכולת ובתחושת המסוגלות של המרפאות בעיסוק להעביר מידע בנוגע לתחומי ההתערבות בריפוי בעיסוק לילדים עם מוגבלות קוגניטיבית. בנוסף, פותח משוב אודות השימוש בכלי דיגיטלי בו המרפאות בעיסוק דיווחו על שביעות רצונם מהשימוש בכלי.

תוצאות- ממצאי המחקר האיכותני מעלים כי שימוש בסרטונים מאפשר למרפאות בעיסוק להסביר את הנעשה בטיפול ומעלה את המוטיבציה של הילדים לשיתוף פעולה כפי שנמצא בקרב 15 ילדים שהשתתפו במחקר. בנוסף, נראה כי ההתאמה של קצב וסגנון הדיבור בסרטונים כך שהם מדובבים מתוך נקודת המבט של הילד, תוך שימוש באינטונציה "ילדית" וקצב דיבור איטי מעוררים הזדהות בקרב הילדים, שביקשו לחקות את הפעילות בה צפו. לבסוף, בכדי לאפשר למרפאות בעיסוק שימוש מיטיבי בכלי הדיגיטלי פותחו פרוטוקול שימוש בסרטונים וחוברת המלצות העוסקות בתחום הנגשת מידע במרחב הטיפולי לילדים עם מוגבלות קוגניטיבית.