האם הגיע הזמן להמשגה שונה של תיסמונת הקשת האוטיסטית?

ממצאי המחקר של השנים האחרונות מצביעים על כך שהעליה הדרמטית במספרי המאובחנים בתיסמונת הקשת האוטיסטית ASD איננה תוצאה של מגיפה. הנתונים מראים שהעליה במספרים מקורה בהרחבת גבולות ההגדרה של הקטגוריה, שינוי טווח הגילאים המאובחנים, רגישות גבוהה יותר של הורים ומטפלים, מודעות של בעלי התיסמונת לאפשרויות האבחון, הגדלה של התמיכות הממשלתיות והגדלת כספי המחקר.

כל הגורמים הללו תרמו להגדלת ההטרוגניות ההתנהגותית והביולוגית בקרב המאובחנים ובמקביל גם חידדו את ההתלבטויות לגבי התקפות המושגית של הקטגוריה הדיאגנוסטית ASD. האם נכון לכנס את כל מי שעומד בפרמטרים האיבחוניים של ה DSM-V תחת כותרת משותפת– ASD? האם המחקר הביולוגי אכן מצביע על קיומה של קטגוריה?

בהרצאה יובאו עיקרי הממצאים המוחיים, הגנטיים הנוירוביולוגים וההתנהגותיים המעלים את השאלות העקרוניות לגבי הקטגוריה האבחונית הזאת והספק העולה מהממצאים לגבי ממשותה הביולוגית של הקטגוריה. ידון ההבדל בין תופעות טבעיות, כלומר כאלה שמקורן בביולוגיה, לבין הטענה למהות ביולוגית שניתן לראות בה קטגוריה.

תוצב השאלה האם נכון לוותר על ההגדרה הקטגוריאלית של סך ההתנהגויות שהיום, לפי ה DSM-V, מקבלות את הכותרת "תיסמונת הקשת האוטיסטית".

אם התשובה לכך היא חיובית, הרי שנדרשות דרכים חדשניות להמשגה של התופעות ההתפתחותיות המאפיינות את מי שמקבלים היום את הדיאגנוזה.