
הקדמה
מבוגרים עם שיתוק מוחין מדווחים על אתגרים פיזיים ורגשיים במעבר ממגורים במסגרות לדירה אישית עם מטפל. בספרות מתוארים קשיים, אך לא נמצאו התערבויות המתמקדות בתהליך המעבר הזה. פרויקט החממה לעצמאות ואוטונומיה פותח בשילוב בוגרים החיים בדיור חוץ ביתי במטרה לתת מענה לאתגרים אלו.
הגדרת המטרה, חומרים ושיטות
המטרה הראשונה: בניית תוכנית התערבות בשיתוף בוגרים במסגרת דיור חוץ ביתית על מנת להכין אותם למעבר לדיור עצמאי במקבצי דיור. המטרה השנייה: בדיקת יעילות התוכנית. לאחר קבלת אישורי אתיקה מהאוניברסיטה העברית ומשרד הרווחה, שמונה דיירים ב"בית פינגר" הביעו עניין להשתתף בתוכנית, אך אחד פרש טרם תחילתה. נערכו ראיונות להבנת הצרכים לקראת המעבר שהוקלטו ותומללו להוצאת תמות שהובאו לדיון ואישור המשתתפים. התמות שנבחרו היוו נושאים למפגשים קבוצתיים בשיתוף מרפאה בעיסוק ועובדת סוציאלית. בנוסף, התקיימו מפגשים פרטניים שהתמקדו במטרות אישיות לפי גישת ה- Pathway and Resources for Engagement and Participation (PREP). המדדים כללו את ה- Canadian Occupational Performance Measure (COPM), Impact on Participation and Autonomy (IPA), Wheelchair Confidence scale (WheelCon) וראיון סיום.
תוצאות
התמות שעלו מהראיונות ולאחר אישור בפגישה עם המשתתפים הם: ניהול משק בית (ניהול כלכלי, תכנון ארוחות, תחזוקת בית ובטיחות) קשרים (עם חברים, משפחה וזוגיות), סדר יום (פנאי, תעסוקה ולימודים) והדרך שלי (אוטונומיה ועצמאות, ניהול בריאות, רגשות, סנגור עצמי וזכויות וחובות).
תוצאות יעילות המחקר הראו שיפור מובהק במטרות האישיות, גם במדדי שביעות רצון (Z=-2.24, p<0.05) וגם בביצוע (Z=-2.38, p<0.05) עם אפקט קליני משמעותי (שיפור של מעל 2 נקודות ב- COPM). בביטחון בניידות בקהילה נמצא גם כן שיפור מובהק (Z=2.20, p<0.05), ללא מובהקות בהבדלים לפי ה- IPA (p>0.05). ראיונות הסיום הצביעו על חוויה מהנה בה רכשו כלים חדשים לחיים עצמאיים תוך למידת עמיתים.
מסקנות
מחקר זה הינו שיתופי, והוא מאפשר בניית התערבות המתאימה לצרכיהם מתוך כבוד והעצמה. ממצאי המחקר מצביעים על יעילות השימוש בגישת ה- PREP בקרב בוגרים עם שיתוק מוחין ועל כך שתוכניות רב-מקצועיות יכולות לתמוך במעבר לדיור עצמאי בקהילה.