
הקדמה: צפייה פסיבית בטלוויזיה והפעלת משחקי וידאו אינטראקטיביים הפכו לחלק משגרת יומם של ילדים צעירים. בעוד שקיימת תמימות דעים ביחס להשפעה המזיקה של צפייה פסיבית במסכים על התפתחות הילד, השפעת משחקי הוידאו האינטראקטיביים איננה ברורה. מטרה, חומרים ושיטות: במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צפייה פסיבית בטלוויזיה ומשחק וידיאו אינטראקטיבי בסביבתם הטבעית, ובין תפקודים ניהוליים של ילדים. במחקר השתתפו 194 ילדים בגילאי 5-7 שנים, בעלי התפתחות טיפוסית. השימוש במסכים הוערך על סמך דיווחי ההורים במספר שעות ממוצע ליום, תוך הבחנה בין צפייה פסיבית בטלוויזיה, להפעלת משחקי וידאו אינטראקטיבי לסוגיהם. כמו כן, התפקודים הניהוליים של הילדים הוערכו על בסיס דיווח ההורים בשאלון ה- The Behavior Rating Inventory of Executive Function (BRIEF). תוצאות: ממצאי המחקר הראו כי קיימים מתאמים מובהקים בין זמני הצפייה הפסיבית בטלוויזיה, לבין תפקודים ניהוליים ירודים כפי שהשתקפו באינדקסים הכלליים, ובחמשת תתי-הסולמות של השאלון (p<0.05). יתרה מכך, זמני צפיה ארוכים יותר במסך הטלוויזיה נמצאו כמנבא מובהק לציון ירוד בשאלון הBRIEF (F(1,189)=8.37; p=.004, R²=3.7%) . לעומת זאת, לא נמצאו מתאמים מובהקים בין זמני המשחק האינטראקטיבי ובין האינדקסים ותתי-הסולמות של שאלון הBRIEF, למעט תת-סולם אחד בלבד. מסקנות: ממצאי המחקר הנוכחי מאששים את הידע הקיים כי לצפייה פסיבית במסכים קיימת השפעה שלילית על תפקודים ניהוליים של ילדים, ומראים כי אין השפעה דומה להפעלת משחקי וידאו אינטראקטיביים. לפיכך, ממצאינו תומכים בהמלצות קודמות להגביל את זמני הצפייה הפסיבית במסכים לטובת התפתחות מיטבית של ילדים.